יום ראשון, 12 בפברואר 2017

שלמה שפירא: בסרי לנקה הנשים מחייכות כל הזמן אבל לא בשׂדות התה / שיר

שלמה שפירא

בסרי לנקה הנשים מחייכות כל הזמן אבל לא בשׂדות התה


בסרי לנקה הנשים מחייכות כל הזמן אבל לא בשׂדות התה.
מי לא מתענג בראות מרחבי שׂדות-תה ירוקים בסרי לנקה?
רדו מן הכביש והתהלכו בשׂדות הירוקים עד רֵאוּת נשים עובדות שם.
עונג השׂדה עד השמים עצבות האישה-העובדת בשׂדה עד צמקוּת הלב.
אישה עובדת בשׂדות בפרך ומשׂכורתה היומית פרוטות.
היא גם צריכה לשׂאת על גבהֹ את ערֵמות עלי-התה שקצרה עד למצבורים.
חיפשׂתי שם צייר שמסוגל לצייר את השׂדות היפים בוריאציות של ירוק ולצייר בתוכם את האישה העובדת.
לא מצאתי שום נקודה ירוקה חמה לאישה העובדת שתזוז מנקודת האפס בציר הזמן המאונך לשׂכר מחייתהּ של עובדת בשׂדות התה.
אמרתי לעצמי חייבת להיות שם ולו נקודה של תהודה ואין.

סרי לנקה, 5.02.2015

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!