שלמה שפירא
רוזה (רוז, רוזלינה, רוזליה, רוזלינד/רוזלינדה, רוזליין...
אמא של אשתי קראו לה "רוזה. לבתי קראנו "לירז", לגיסתי - בת - שקראו לה "רוזה" ושינתה בבגרותה את שמה ל- "רוז"...
"רוזה - פרח" זה צמח ה- "ורד".
"רוזה יין" או "יין רוזה" הוא יין סמוק ורדרד המיוצר באופן דומה ליין לבן .
לתנועה - "תנועה פוליטית יהודית-ערבית בישראל" יש אתר-תוכן הקרוי "רוזה מדיה".
"חיים חפר" כתב שיר "רוזה רוזה רוזה רוזה" ששר אותו "יהורם גאון" בסרט "קזבלן" ומספרים שאחיה של בתו של "הרב עובדיה יוסף" כעסו כששמעו אותה מפזמת את השיר "רוזה רוזה..." ובאו בטענות לאביהם
ואביהם - הרב - שר את אחד מקטעי התפילה במנגינה של "רוזה רוזה רוזה".
אני נזכר במלים הקשות של "דויד גרוסמן" / "אין תמונות ניצחון, יש רק תמונות של סבל ושל הרס ותבוסה עמוקה של שני עמים", ובסרט
קולנוע בדרמה - גם ב- בידיון גם בהנפשה ממוחשבת, אני נזכר
ב- חמותי "רוזה" הנאיבית
מצד אחד - החכמה באינטלגנציה-רגשית ומצד שני - אני אומר לעצמי "לבסוף - יהיה לנו טוב ! " ואנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר.
בכל זאת, אני תוהה - עוד מימי "חיים חפר" צבעו את יוצאי עדות המזרח בצבע אחד "קזבלני" - גם אם היית מיוצאי מצרים, מיוצאי לבנון, מיוצאי עיראק, מיוצאי פרס...!
ל- "עמך" אומרים: "לא בואו לאכול אתי, אלא באנו לאכול אתכם - וכמו שהייתה ויש
"אכילה רגשית" יש גם "פוליטיקה רגשית" !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!