עכשיו חורף. ברזל נלחם בברזל
עכשיו חורף. ברזל נלחם בברזל
"שארל בודלר" שואל: "כיצד זה אדע להפיק מחורף ללא-רחמים, הנאות יותר חדות מקרח וברזל?
"ליאונרד כהן" מדגיש עובדה: "עובר בי הסוד מאי-הבהירות".
אי בהירות בחיינו - האם הגילויים והאמצאות של התקופה החדשה מביאים ברכה לאנושות?
אם תגידי אישה: "ביי ביי לספונג'ה" - התהיי יותר חכמה ומאושרת יותר מאשר בעבר?
נשארתי ואישאר בעל חלומות - חולם על אישה "כאילו" אני עם אישה.
מבהיר לעצמי שיש חשיבות לאישה במרפסת הגינה שלי.
אין ספור כוכבים נולדים ונשטחים יום-יום בעולמנו בכל שטחי החיים.
מאז - שהלכה מעמי רעייתי, חיי צחיחים סביב כוכבים עמומים.
מה זה "להשטיח" -
השבמחקפירוש. לְהַשְׁטִיחַ. השמעה.
הִשְׁטִיחַ - (בהשמעה), שם פועל.
הרחב: 1. הפך דבר-מה לשטוח. 2. הפך דבר-מה לפחות מעמיק, רידד ...
שיטח או השטיח
השבמחקבימי הקורונה למדנו שהמטרה העיקרית היא 'לשטח את העקומה' או 'להשטיח את העקומה'. נשאלנו מה נכון יותר. תשובתנו: שני שימושי הלשון האלה מחודשים, ונראה שאין עדיפות לפועל אחד ממשנהו. כך גם בשמות הפעולה: 'שיטוח העקומה' או 'השטחת העקומה'.
השורש שׁט"ח מוכר מן העברית ומכמה לשונות שמיות אחרות, והוא מציין ביסודו פיזור והתפשטות. במקרא מצוי ארבע פעמים הפועל שָׁטַח בבניין קל, ומקובל לפרשו 'פיזר', למשל: "וַיָּקָם הָעָם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה וְכֹל יוֹם הַמָּחֳרָת וַיַּאַסְפוּ אֶת הַשְּׂלָו… וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה" (במדבר יא, לב), "וַתִּקַּח הָאִשָּׁה וַתִּפְרֹשׂ אֶת הַמָּסָךְ עַל פְּנֵי הַבְּאֵר וַתִּשְׁטַח עָלָיו הָרִפוֹת [=חיטים כתושות] וְלֹא נוֹדַע דָּבָר" (שמואל ב יז, יט).