שלמה שפירא
פרופ' פיטר ל. ברגר מ-הארטפורד קונטיקאט: הזמנה לפגישה (עם הסוציולוגיה), עם עובד ספרית אפקים 1970. שימש כנשיא "החברה המדעית לחקר הדת"
מן- ההקדמה: ספר זה נכתב על מנת שייקרא, לא על מנת שיילמד. אין זה ספר שינון ולא לבנות שיטה תיאורטית. זוהי הזמנה...לשרטט את פני העולם אשר אליו מוזמן הקורא, אך ברור כי יצטרך להפליג אל מעבר לספר זה אם אצמצם יחליט לקבל את ההזמנה ברצינות...מיועד לאלה שנתפסו לתהייה או לשאילת שאלות על סוציולוגיה...סוציולוגים אחרים שיקראו ספר זה, במיוחד באמריקה, חזקה על אחדים מהם שיתרעמו על האוריינטציה שלו...ויחשבו כי דברים החשובים בעיניהם הושמטו מתוכו...נאמן למסורת מרכזית ...בקלאסיקה של תחום זה...התעניינותי המיוחדת בשטח זה היתה הסוציולוגיה של הדת...באחד הפרקים נוקט אני את העמדה כי כל השקפות-עולם הן תוצאה של קנוניות...
סדר הפרקים: הקדמה, סוציולוגיה כבידור ליחיד, סוציולוגיה כצורה של תודעה, סטיה: "החלפה" ומהלך חיים, אדם בחברה, חברה באדם, חברה כדרמה, מקיאבליזם סוציולוגי ואתיקה, סוציולוגיה כמדע הומניסטי.
מעמוד 122: "מעבר לשאלות אודות ההתחלקות החברתית של הדתיות העלו כמה סוציולוגים...את השאלה אם טיפוסי-האישיות שנוצרו על ידי הציביליזציה התעשייתית של ימינו מאפשרים בכלל את המשכיותם של דפוסים דתיים מסורתיים ואם, מסיבות סוציולוגיות וסוציו-פסיכולוגיות שונות, אין העולם המערבי עומד כבר בשלב שלאחר-הנוצרי. ואולם היצמדות לשאלות אלה עלולה להסיענו אל מעבר לתחומי עניינינו. הדוגמאות הדתיות שהבאנו די בהו, כמדומה, לציין באיזו דרך ממקמת הסוציולוגיה של הדעת רעיונות בחברה...
מעמוד 157: כפי שציינו בשלב מוקדם מאוד בטיעוננו, שותף הסוציולוג במצב מוסרי בלתי-נעים זה עם עמיתיו במדעי-הטבע: דבר שהוכח בשנים האחרונות די והותר בניצול המדיני של הפיסיקה הגרעינית. הסיכוי של מדענים הנתונים לפיקוח מדיני והעובדים בלי הרף משני צדיו של "מסך הברזל"איננו מראה מלבב. שעה שהפיזיקאים עסוקים בהכנת הנתונים המאפשרים את השמדת העולם, אפשר להפקיד בידי אנשי מדעי-החברה את המשימה הקטנה יותר של כינון הסכמתו של העולם. בכל זאת, יסכימו כמעט הכל כי אין לסכם שיקולים אלה בנידוי מוסרי של מדע-הפיזיקה. לא אופיו של המדע הוא שיוצר את הבעיה אחא אופיו של המדען. הוא הדין לגבי הסוציולוג ולגבי כל הכוחות שהוא עלול להשתמש בהם. מה גם שהם נראים קלי-ערך לעומת חרושת-הנשק הדימונית של מדעי- הטבע.
מעמוד 170 : ...עצם העובדה ששיטת-מדע (דיסציפלינה) אינטלקטואלית יש בה משום ספקנות אירונית כלפי מפעליה שלה, היא סימן לאופיה ההומניסטי. דבר זה חשוב שבעתים לגבי מדעי-החברה, משום שהם עוסקים בתופעות המגוחכות המהוות את ,הקומדיה האנושית" של החברה. אכן, ניתן לטעון כי איש מדעי-החברה, שאיננו מבחין בממד קומי זה של המציאות החברתית, עלול שלא להבחין בקוי-אופי חיוניים שלה. אדם אינו יכול לתפוס במלואו את העולם המדיני אלא אם כן רואה הוא את אופיה כנשף-תחפושות. אדם אינו יכול להגיע לתפיסה סוציולוגית של מוסדות דתיים אלא אם כן נזכר הוא כיצד לבש מסכות בילדותו והחריד את חבריו עד מוות ...שום איש לא יוכל להבין היבט כלשהו של התחום הארוטי, אם איננו תופס את תכןנתו היסודית כמין אופרה קומית...כשמלמדים הלכות"חיזור, נישואין ומשפחה), בסבר פנים קשוח וקפוא, שאינו הולם תחום אשר כל אחד מהיבטיו משתלשל, אם ניתן לומר כן, מאותו חלק באנטומיה האנושית, שקשה להתיחס אליו ברצינות, ואילו סוציולוג לא יוכל להבין את החוק, אם לא ייזכר בתורת המשפטים של מלכה מסוימת ב"עליזה בארץ הפלאות, למותר לציין, כי הערות אלה אינן מכוונות לבזות את החברה, אלא רק לעלות את הסברה כי מחקר כזה עשוי, כשלעצמו, להפיק תועלת מרובה מאותן תובנות, שאין אדם יכול לזכות בהן אלא דרך-שחוק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!