שלמה שפירא
במסע יומיומי
כיבוש מקומות בעולם דרך חיפוש דרכים להגיע אליהם, משהו משתנה בטבע-המקום ובטבע-האדם החיים בו. חיים מקומיים נהרסים, עובדות-בשטח נהרסות, מסורת ומיתוסים נהרסים.
כך או כך- אני דואג ושואל אם מסע "פרפרי-נימפיאת החורף " לאורך ארצנו וסביבותיה ימשיך להופיע כל שנה. אני גם שואל את עצמי - מה קרה ל- "סטירת הלבנון" לאחר שחיזבאללה כבש כמעט את כל לבנון.
"רוקח ו- "אח" בבקרים הלך אבי לכמה בתים בשכונת נוווה-עמל בהרצליה להזריק להם זריקות חובה ביום-יום. כשהייתי רווק -תלמיד תיכון - עבדתי ב- "מעבדה בבית הספר" להכין תצוגות למורי הטבע והכימיה, כדי לממן את שכר הלימוד בתיכון, גם נתתי בבית הספר היסודי שבו למדתי חוגי-טבע בערבים ושם בגינת בית-הספר גידלתי את צמח ה-"פיגם" שמעליו ניזונים זחלי פרפר "זנב הסנונית" - כל פרפר והפונדקאי שלו והפרפר מרגיש את ריח הצמח ממרחק רב ומדביק על עליו את ביציו. - כך הראיתי מחזור חיים של פרפר לתלמדי החוג.
היום - אני שואל עצמי אם בזבזתי זמני לריק בתקופת בגרותי ולאחר שרות צבאי - איך הלכתי ללמוד ביולוגיה ולא מקצוע אחר שהכנסה נאה בצידה ולא נהגתי כ- "אחי" - ששניים מהם עבדו בבנק ואחד עבד ב- "מס-הכנסה" והגיע משנה לנציב במס-הכנסה בכפר-סבא - אחי התקדמו בכמה דרגות בעבודתם, אני נלחמתי בצפרניים בלימודי הביולוגיה ונשאלתי לא פעם -"מזרחי ולא איש קיבוץ- למה לך ללמוד ביולוגיה - אז פרצתי אשנב-מחאה והתחלתי לכתוב שירים.
המלחמה המתחוללת סביב ארצנו - מלחמה קשה מנשוא - אם לא נתעשת ונתלכד יחדיו - "חולדות-האויבים" ממנהרות שמסביבנו המשיכו ממשיכים וימשיכו לנסות לשפוך דמנו בארץ שהקמנו, בארץ היפה שלנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!