שלמה שפירא
"השמש לא עמד דום" ל- מ.לארקין,
הוצאת "מערכות", הדפסה אחד-עשר ב- 1992 (הדפסה ראשונה: 1963), מאנגלית: זיוי שורר.
...חברי המשק נוכחו כבר בעבר עד כמה נקמניים וחדורי-מרירות עלולים הערבים להיות לאחר שהוסתו כנגד היהודים... (עמוד 24)
"בפתח הספר": מרגרט לארקין, מכסיקו סיטי, 1963
דברי הקדמה: חיים לסקוב, רב-אלוף ומצטט דברי אלמוני, מ-1862: "מסלול המרוצים לא נועד אך לריצתם של ארוכי הרגלים, והקרב לא נועד רק לאלה שברשותם רובים ארוכי-קנה"
התוכן: בראשית, התרחבות, המצור, ערב קרב, 19 במאי 1948, 20 במאי 1948, 21-22 במאי 1948, 23 במאי 1948, הנסיגה, מחוץ למשק ושיבה הביתה, לאחר מכן...
בספר הקדשה:
לאנשי יד-מרדכי
לחלוצים שיסדו ולחמו
לעולים החדשים שנתנו ידם לבנות את הנקודה מחדש,
לבני הנוער שימשיכו במלאכה -
מוקדש ספר זה.
...כאשר החליטו להתנחל בדרומה של הארץ כשמסביב כפרים ערבים רבים, ידעו כי יחד עם כיבוש האדמה יצטרכו לעסוק גם בהידוק היחסים עם שכניהם. כיצד, שאלו את עצמם חברי הקיבוץ, יגיבו הערבים על נוכחותם במקום? האם יגיבו במעשי איבה ועל היוצאים לשדות יהיה לעבוד כשידם השנייה אוחזת בשלח? מיד בעלותם אל הקרקע הפגינו את כוונותיהם הידידותיות כלפי הערבים, כאשר הזמינו את נכבדי הכפרים הערביים השכנים לחגיגת העלייה על הקרקע. רק מעטים מהם נענו להזמנה, ואף הללו, האם באו כידידים או כמרגלים?
...מקרה אחר אירע שעה שמשאית הקיבוץ שהגיעה ממצפה-הים התעכבה במרכזו של כפר ערבי ונהגה ביקש להחליף את הצמיג שנפרץ בו תקר. מבלי לחשוש לכל רע, ירדו האנשים מן המכונית לעזור לנהג. לפתע הקיפה את המשאית חבורת ערבים שהחלה לשלוח ידה במטען. "עלו על המכונית! קדימה!" קרא הנהג. "אנו עלולים לאבד את כל המטען". הערבים ניסו למנוע בעד חברי המשק לעלות אל מכוניתם, ואחד העולים אף איבד את נעליו, אך לבסוף התניע הנהג את מכוניתו והמשיך בדרכו מספר קילומטרים, דבר שגרם להשחתת הצמיג הפגום לחלוטין... (עמוד 24)
28.03.2013
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!