שלמה שפירא
"המאבקים על ארץ-ישראל 'מבלפור עד בווין'", מאנגלית: שלמה גונן, הוצאת "מערכות, 1966
חיים ויצמן לראש ממשלת בריטניה, לויד ג'ורג': "שארץ ישראל תהיה יהודית כפי שאנגליה היא אנגלית"
לויד ג'ורג' לחיים ויצמן : בקשר שארץ ישראל תהיה יהודית: "הנה, ניתנה לכם הזדמנות, מעתה עליכם להוכיח את יכולתכם"
על הסתירות שבהצהרות הציוניות
איך חושף סייקס כריסטופר - CHRISTOPHER SYKES את "הגבעה המשולשת": היהודי, הערבי והבריטי
תוכן העניינים:
הקדמה מאת דוד קמחי
חלק ראשון: מניעים מושגים ומעט מסקנות, שלטון ביניים רצוף תוהו ובוהו, 1921, אסיף שנת 1921
חלק שני: מעשה בלורד פלומר, פתיחה לטרגדיה, שקיעת המערב, לורד פיל נחלץ לעזרה, פייסנות
חלק שלישי: המלחמה והספר הלבן, נטל הטרגדיה, מאת האלף
חלק רביעי: סיום רצוף תוהו ובוהו, מבט מרחוק, מפתח
דוד קמחי (עמוד 89)
...בעל הספר אינו חסיד-מושבע, ואף אינו מנאמני דעותיה של "האסכולה הקולוניאלית" במחשבה הבריטית. אהדתו לענין הציוני עמוקה, אך גם ביקורתית. מאביו, סר מרק סייקס הנודע ("הסכם סייקס-פיקו), שמילא תפקיד נכבד ביחסים שבין אנגליה והציונות, ירש המחבר הבנה עמוקה לצורך הדוחק שהיה לעם היהודי לשוב למכורתו; עם זאת, לא אטם אוזנו משמוע את טענות הערבים. הוא מותח ביקורת קשה על הרבה מאוד במדיניותה של בריטניה בשאלת ארץ-ישראל, אך גם מתאמץ לגלות את מניעי הבריטים ולתארם בצורה הוגנת. בסיפור-המעשה ההיסטורי שלפנינו, הכן וגלוי-הלב, מניח המחבר לעלים ליפול במקומם וליצור פסיפס טבעי, בלי שינסה לאספם ולסדרם מחדש. התוצאה היא סיפור היסטורי נטול משטמה ורעל, המשתדל למתוח ביקורת במקום הנראה לו, ושאינו חוסך שבט-לשונו לא מן הערבים ולא מן היהודים, וודאי שלא מן הבריטים עצמם...
...מפתיע שנשתכח מן המחבר,..., כי ברגע החגיגי של האישור המוקדם (והמכריע) של המנדט על ארץ-ישראל על-ידי המנצחים במלחמת העולם הראשונה, התייצב ד"ר וייצמן, דברה המוכר של הציונות אז, בפני לויד-ג'ורג', ראשה רב-הכוח של ממשלת בריטניה, ושתי אמרות, שנועד להן משקל היסטורי, הושמעו באותה הזדמנות. כשנשאל וייצמן על שאיפת הציונות, אמר: "שארץ ישראל תהיה יהודית כפי שאנגליה היא אנגלית". אפשר היה אולי לומר שאמרה זו גבלה בממלכת-הדמיוני, אך ודאי אין להטיח בה את חטא "הדו-פרצופיות", ואילו לויד-ג'ורג' אמר: "הנה, ניתנה לכם הזדמנות, מעתה עליכם להוכיח את יכולתכם"...
*
...חייבים להתייצב-פנים מול העובדה הבלתי-נעימה, כי אין ספק שבשנת 1917 אשמו הציונים בלונדון בהונאה מכוונת, לעומת כל הצהרה של אנשים כמו סוקולוב או ליאון סימון כי הציונים אינם שואפים כלל להקים להם מדינה - היו הצהרות נוגדות, שכרגיל כוונו אל יהודים. נראה שהמטרה הייתה כפולה: מצד אחד לשכך חששות ומצד שני לשמור על להט התנועה הציונית...
שני נתוני-יסוד נחוצים למדינה: שטח ואוכלוסייה. הנתון הראשון היה בידי הציונים בצורת מושג רופף ומפוקפק; הם לא זכו להבטחה מפורשת. כפי שקיוו, "לקבוע את ארץ-ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי", אלא, "לייסד בארץ-ישראל בית לאומי בשביל העם היהודי" - הגדרה מעורפלת...הגשמת "הבית הלאומי" הייתה תלויה אפוא למן ההתחלה בהגירת יהודים לארץ-ישראל... (עמודים 22-23)
29.03.2013
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!