שלמה שפירא: אריה אבנרי - "המפולת" / על "הפנתרים" ועל "מחאתן של שכבות במצוקה"

שלמה שירא

אריה אבנרי "המפולת" 

הוצאת רביבים, 1977

על "מחאתן של שכבות במצוקה"

 ...צעדים אלה ואחרים לא הצליחו לשכנע את "הפנתרים" כי נמצאו הפתרונות לקידום רווחתם של השרויים במצוקה, בעוני, בחיי ניוון ובתנאים בלתי-אנושיים...

כאשר הגיש שר-האוצר, מר יהושע רבינוביץ, את הצעת התקציב הנוסף בסך 1.4 מיליארד לירות, הוא הבטיח שהקיצוצים לא יפגעו ב"סעיפים הסוציאליים", דהיינו: פיצויים למשפחות מעוטות הכנסה; העלאת מיכסת-הסעד ליחידים; העלאה ניכרת של קיצבאות הזיקנה, הקיצבאות למשפחות מרובות ילדים וכל השאר.

במקביל גילה שר-השיכון, מר אברהם עופר, במסיבת עיתונאים שכינס בראשית אותו שבוע, כי במסגרת תוכנית-החומש של הבניה יוקצו 64 אלף דירות למשפחות שיפונו ממשכנות-עוני ו-62 אלף דירות לזוגות צעירים ברחבי הארץ. הכרזות אלה, בעיצומה של תקופת הריסון הכלכלי היו קרני-אור בודדות בעולם המצוקה, שבו חיות להוויתן רבבות משפחות ישראליות. טפח מעולם זה נחשף בעת דיון על בעיית המצוקה, שהתקיים בוועד-הפועל של ההסתדרות.

הסכם זה היה כורח המציאות, לאור המחזה העגום שאירע בוועידה ה-12 של ההסתדרות, שהתקיימה ב- "היכל התרבות" בתל-אביב. עשרות צירי "הפנתרים השחורים" ניצלו את הופעתם של ראש הממשלה דאז גולדה מאיר ושר-האוצר לשעבר ח"כ פנחס ספיר, כדי למחות על מה שהם כינו: "קבורת החמור של דו"ח הוועדה לילדים ובני-נוער במצוקה"...בתום הוועידה היה ברור לראשי ההסתדרות, כי שוב לא יוכלו לעקוף נושא טעון-נפץ זה...ואמנם הורחב המרכז לבטחון-סוציאלי וצורפה אליה חברה חדשה ונמרצת בוועדה-המרכזת, נאוה ארד. הוקמה גם מחלקה מיוחדת לשכונות, שבראשה הועמדה עדה גילן...אבל צעדים אלה ואחרים לא הצליחו לשכנע את "}הפנתרים" כי נמצאו הפתרונות לקידום רווחתם של השרויים במצוקה, בעיני, בחיי ניוון ובתנאים בלתי-אנושיים...

פרשיות השחיתות, שפורסמו באותה עת, "הקפיצו" את "הפנתרים" ממקומם. "במיליוני הלירות שהלכו לאיבוד אפשר היה לבנות בתי-ספר, דירות לזוגות צעירים, מרכזי-נוער, ואפילו לתת מילגות לצעירים מבני עדות-המזרח החפצים להמשיך בלימודיהם הגבוהים", טענו מנהיגי "הפנתרים"...

 

דבר אחד היה ברור: אם לא תחוש אוכלוסיית-המצוקה, כי למילים הנאמרות יש כיסוי בשטח, עלול הקיטוב הסוציאלי לחדש את התסיסה החברתית וליצור תופעות מצערות ביותר.

הדברים, למרבה הדאבה, לא התרחשו באורח שלו ציפו שכבות המצוקה. שר האוצר דאז, החל להרבות בהצהרות על מצבה הכלכלי החמור של המדינה ועל הצורך להיאבק במשותף, כדי שקופתה של המדינה לא תתרוקן כליל וחבית מטבע-החוץ תיוותר ללא תחתית.

13.09.2012