שלמה שפירא
י. אבי-שב"י מאור "הסיפור הקצר על המוות הארוך"
בהוצאת יחד תשכ"ט - 1969
מנחם בגין מקדים בספר: ...רי-חינוך מהו? הווה אומר, הטלת האדם לתוך עולם של זוהמה, רעב ואלימות
המחסגר
בספר מסופר על החיים במחנות הריכוז של סטאלין ובריה. ישנם סיפורים על ה"מחסגר": איך נעשיתי במחסגר ל- "מלך בלתי מוכתר, נר חנוכה במחסגר , מכתב מהמחסגר לסטאלין, שיחרורו של מפקד מחסגר, שירי תפילה במחסגר בסיביר ועוד...
מנחם בגין
יש חדש
עמוד 9-10
רבים הספרים, שראו אור, על החושך בטילי"ם - ראשי תיבות, ברוסית, למחנות עבודה מתקנים. חיברו אותם סופרים, שהיו לאסירים; כולם הסבירו את שיטות החקירה של מהנדסי הנשמות, כביטויו של סטאלין. פרקים שלמים הוקדשו לתיאור מצוקותיהם, הנפשיות והגופניות , של האסירים המדיניים, שהוטלו לתוך המון עצום של פושעים פליליים. כך למדו בני דורנו , מאלה "שהיו שם" מושגים לא ידעום, רי-חינוך מהו? הווה אומר, הטלת האדם לתוך עולם של זוהמה, רעב ואלימות. צעד אחד שמאלה, צעד אחד ימינה, והנוטר יורה בלא אזהרה - מה זה? המדובר הוא בהתראה חוזרת באזני עבדים לעבדים, היוצאים לבנין הסוציאליזם המתגשם, הדוודים לסוגיהם - מה הם? הלא הן מנות הרעב הניתנת למתפרכים, להם נאמר, בשם הצדק והקידמה, כי מי שאינו עובד, אינו אוכל. הם עובדים. ועוד איך הם עמלים? ואינם אוכלים. ואיך הם מתגעגעים על פת לחם נוספת? ומשלוחים ישנם. הקרויים "אטפים", והמה גיהנומיים. הקשים בפושעים מפחדים מפניהם; אף ביניהם ישנם המוכנים לנכות את עצמם ובלבד שלא להיות בין השלוחים לאחת מרוחות העולם. יש איזולטור ויש פרו-ראב ועוד מיני יצירות של השטן וקיצורי לשון משולבים, שלא נוצרו אלא למען דיכוי האדם בידי האדם, או למען ניצול האדם האדם בידי האדם, על אף ההבטחות, כי זה יעלם לחלוטין בעולם המהפכה. עשרות שנים לאחר המהפכה ראינו ומצינו, כי הדיכוי והניצול הגיעו לשיא, שהיה נחשב לדמיוני אלמלא היה מציאותי.
אחרי כל הגלויים והתיאורים המרובים, צריך היה להניח, כי אי אפשר עוד להוסיף עליהם. מה ניתן עוד לחדש בנושא זה? כל יכול לשאול כל מי שקרא שני ספרים, או שלושה, או חמשה מתוך הספריה העצומה, שנוצרה בשלושים השנים האחרונות, בקשר עם מחנות הריכוז של סטאלין ובריה, בהם גוועו מיליוני בני אדם, מלאומים רבים.
אודה, כי כך אני הייתי שואל, לפני שקראתי את כתב היד של ידידי אבי-ש"בי. אף לא אכחד, כי לאחר שעיינתי בספרו - הופתעתי. מסתבר, כי יש חידושים בספר, הנקרא בנשימה עצורה. מעיד אני על כך, כי הייתי "שם", ומשהו ראיתי; הרבה קראתי. אך ספרתי משהו. אך שבתי וקראתי את רשימותיו של המשורר עדין הנפש ואנין הטעם, וגיליתי בהם דברים מופלאים. אני לא ראיתים; לא הספקתי. אחרים לא כתבו עליהם. אולי לא ראו; אולי התבוננו בחיי המחנות מזווית ראיה אחרת. עובדא היא, כי יש חדש בספרו של אסיר ציון, י. אבי-שב"י מאור.
הנער היהודי המושל, ברוחו בלבד, בקבוצת צעירים אוקראינים, והם לא רק נשמעים לו, אלא גם מוכנים לסבול למענו - דמות נפלאה הוא; כמוהו הנערה, אף היא יהודיה, השומרת על כבודה האנושי, והיא מזכירה לנו את אחותנו המצויירת בעט אמנים ב"שלוש פרץ. ההבדל הוא, כי בת ישראל הקטנה במחנה האימים של סטאלין היא בשר ודם ורוח אדירה גם יחד.
כדאי לקרוא את ספרו של אבי-שב"י. הוא היה שם שבע עשרה שנים תמימות. הוא סבל, אך התבונן. כושרו להיות משקיף, על אף הסבל ובתוכו, הציל את כבודו האנושי, והיהודי, ונתן לנו את ספר העדות הגדול, אשר כל בן חורין צריך לקרוא בו - וידע.
30.08.2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!