שלמה שפירא
"דברי ימי אירופה", כרך שלישי: ספר חמישי וספר ששי, ל- ה. א. ל. פישר
הוצאת מוסד ביאליק על-ידי "מסדה", תשכ"ב
דוגמה קלאסית לתהליך מדיני שהביא למלחמה!
...השאלה, אם אנגליה נכונה להיכנע לשלטון-אלימות ולהביא את צווארה בעול של משטר-עריצות עולמי - הכרה זו אמנם צמחה בלבו של צ'מברלין באיחור זמן...עוד פעם ביקש למצוא משען ואחיזה בחכמת המסורת המדינאית של אנגליה...אותה שעה כבר עמד היטלר לפשוט את ידו על שטח נוסף ורחב-ידיים. על פולניה. ולהכניסה בחזקה לתוך חוג שלטונו המורחב: מיד אחרי כניסת הצבא הגרמני לפראג השמיע היטלר באזני ממשלת ורשה עצומות בנוגע למעמדה של דנציג בעתיד.
פחות מכל המדינות יכלה פולניה, בזמן מן הזמנים בעבר, לקוות כי היא עלולה לסבך את הבריטים במלחמה בשל היחסים בינה לבין גרמניה - ובפרט כשמדובר בדנציג. עד עתה הייתה פולניה מתקינה את עצמה לשיתוף-פעולה נחרץ דווקא עם הרייך השלישי...אבל סיפוחן של שטח זה, אילו יצא אל הפועל, בהכרח שהיה משמש גם הצעד הראשון לשעבודה של פולניה גופה. ומשום כך ראתה אנגליה את עצמה אנוסה להתייצב נגד צעד זה. מכיוון שביקשה להישאר נאמנה למגמתה החדשה - ובלי כל הסתייגות כלפי "נסיבות שאין לחזותן מראש בשעה זו". וביום 31 למרס 1939, בדיוק כעבור שבועיים אחרי נאומו בבירמינגהם, הצהיר צ'מברלין בבית-הנבחרים לאמור כי ממשלת הוד-מלכותו התחייבה להושיט לפולניה את כל העזרה שבכוחה, אם תצטרך להתנגד בכוח הנשק לפעולה המכוונת לקפח את עצמאותה הלאומית. והוא יכול להוסיף, כי ממשלת צרפת אף היא הבטיחה לו לנקוט עמדה זו עצמה.
זאת ראשית התהליך המדיני, שהצעיד את אירופה למלחמה שהתחילה כעבור חמישה חדשים...אבל בינתיים עבר הגה המדינה האנגלית לידי מדינאי אחר...סוד השעה טמון היה בזה, שווינסטון צ'רצ'יל כוחו יפה היה עוד יותר מכוח קודמיו לקרוא אל האומה להתאחד ולהתלכד לקראת הבאות...
30.03.2013
פולניה, הרפובליקה הפולנית הרחבה, חולשתה הפנימית ואויביה מבית ומצב היהודים בתוכה ובסביבתה -בסביבות 1600
השבמחק"דברי ימי אירופה", ספר רביעי - ממלחמת שלושים-השנים עד המהפכה התעשייתית באנגליה" ל- ה.א. ל. פישר, מאנגלית: י. קופּלביץ, הוצאת מוסד ביאליק על-ידי מסדה, תש"ך
...בעלת בריתו של לואי הארבעה-עשר לא תשאנה פרי בוורשה - היתה הריפובליקה הפולנית הרחבה, הסוערת והמפוקפקת. למן שנת 1572, כשאצילי פולניה (ה"שלַכטה") סירבו להוסיף לסור למשמעותה של ממשלה חזקה והתחילו עומדים בתוקף על כך, שהכתר יסב על-פי בחירות, היתה מדינה זו שרויה במצב של התפוררות מוסרית ופוליטית גמורה...כל אחד מחברי הסיים הפולני רשאי היה, בכל אמתלה שהיא, ואפילו קלה שבקלות, להטיל "וטו" גמור שלו על פעולות הסיים והחלטותיו, ןלמלך לא היו גם אמצעים לבצע שינויים בחוקה או לאצול לנדינתו התקדמות כל-שהיא בשטח התחיקה. הסיים היה נבחר לשתי שנים. אך הואיל והוא היה מורכב מאצילים מזויינים, מהם מקבלי אתנן מאוסטריה ומהם מקבלי אתנן מצרפת,...הרי שחסרו לו כל התכונות הדרושות לפרלמנט לאומי...שיעור היקפו והרכבו של צבא פולני היו, בכל רגע ורגע, ברצונם של האצילים, או חלק מהם, ובהסכמתם להריק את אנשיהםאל שדה המערכה,...הליטאים התנגדו לפולנים מן הקצה אל הקצה, והפולנים התנגדו איש לאחיו. מעמד-האיכרים המשועבד והמנוצל והמעמד הבינוני של היהודים נמצאו מחוץ לתחום החוקה וסבלו מיחס של בוז, מחוסר מליץ-יושר, מעקת נוגשים...
במשך כל המחצית הראשונה של המאה השבע-עשרה...בעלי-האחוזות של פולניה, היושבים מחוץ לאחוזותיהם, היו ממנים יהודים, שנואי-נפש הקוזקים, לגבות את דמי החכירה. בשנת 1648 לא יכלו עוד הקוזקים שׂאת את עול-סבלם. הם התקוממו ומרדו, בראשותו של בוגדן חמילניצקי*, ההטמן שלהם... (עמודים 130-131)
* מן הויקיפדיה:
בוגדן זינוביי מיכאילוביץ' חמלניצקי (אוקראינית: Богдан Зиновій Михайлович Хмельницький; נהגה: בּוֹהְדַּן זִינוֹבִיי מִיכַאִילוֹבִיץ' חְמֶלְנִיצְקִי, ברוסית נהגה בּוֹגְּדַּן) (27 בדצמבר 1595, סובוטוב - 6 באוגוסט 1657, צ'יגירין), הגיבור הלאומי האוקראיני, מנהיג ההאטמאנות הקוזאקית של זפורוז'יה והאטמאן אוקראינה. בהיסטוריה היהודית נחשב כצורר ישראל, האחראי לפרעות ת"ח ות"ט במהלכן נהרגו למעלה מ־100,000 יהודים.
2013, אפר׳ 17, 18:51