חידת יום-ההולדת
יום הולדתך חידה
כמו אצל יהודי עיראק שכתבו את שנת הלידה כמו בתחילת המאה ועשרים ולפניה
ולא את החודש ולא את היום.
מזל שאני יודע בדיוק את תאריך הלידה שלי.
אני יודע שאת לא עקרב, לא סרטן
הפעם אשאל אותך אם את בתולה כמוני
או מאזניים
עד שביקשה המזכירה בתיכון את יום ההולדת המלא שלי, לא ידעתי איזה מזל אני
(הערה: לפי קריאת כף היד שלי, דודי מצד אמי היה מנחש מה מזלי)
עניתי למזכירה:
אני יודע שנולדתי שעתיים אחרי צום יום-כיפור בשנת 1938.
פתחה המזכירה את ספר הימים עם השנים עם החגים וכתבה שנולדתי ב- 15.09.1938.
(תזכרי שאני נולדתי פג וסיפור הישרדותי באינקובטור רשום בקטע אחר בבלוג שלי)
אמי טענה שנולדתי אחרי שמונה חודשים ושעתיים מהריונה.
את ברית המילה בצעו אחרי כחמישה חודשים בחגיגה דתית שלאחריה הייתה מסיבה עם קוף שהרקידו בעליו...
לו, ההיריון היה נמשך כסדרו הייתי במזל מאזניים.
כך נהניתי בחיי משני מזלות: מאזניים ובתולה.
העלייה לישראל דייקה מצד אחד את מזלי ומצד שני שם שיבשה אותי במזלי.
זאת, כנראה, הסיבה שהלבדיות היא חלק מחיי:
אני תמיד על כפות המאזניים טיפה למטה מצד אחד וטיפה למעלה מצד שני
עד איזון מחשבותיי וכוחותיי
כך זה באהבתי לאדם ובאהבתי אלייך.
אולי אוכל סוף סוף לעמוד מולך ולומר בנחישות בצורה חד משמעית "אני אוהב אותך".
נולדתי במוצאי יום כיפור
השבמחקאינקובטור של "סבתא"
אמי הייתה "מוכתר של זמן"
נולדתי במוצאי יום-כיפור, שעתיים אחרי הפסקת הצום. אמי הדגישה תמיד ש- "צוותא משפחתית" סביב שולחן מלא מכל טוב עם שבירת הצום היא למען יום הולדתי.
והייתה מדגישה שיצאתי מהר לעולם והייתי רעב מאד ולא ייחסה את רעבי הכבד לאחר הולדתי לרעב שלה מהצום.
אמי צמה בכל ימי הכיפורים גם בהריונותיה. (על זה יש לי טענות לאמי לאחר מותה כי היום הרפואה אומרת שצריך להיות מודע לגוף בצום כשאישה נמצאת בהריון. ואמי המסורתית כמעט אדוקה, כנראה, התנהגה כך שזירזה את לידתי ונולדתי פג ובזמנים ההם אין אינקובטור ולך תבטיח חיים לפג הנולד.) (על האינקובטור המאולתר ארחיב בהמשך!)
ומאחר שמיהרתי לצאת לעולם ותמיד שמעתי " לאחר שמונה חדשים ושעתיים" , סקרן אותי תמיד איך ידעה לדייק אמי בזמנים . היא הייתה "מוכתר הזמן" לכל בני המשפחה המורחבת ובבואנו ארצה הייתה מלאת עבודה כי כל מי שרצה לדייק ברישום יום הולדתו בארץ שאל אותה מתי נולד , והייתה עושה חישובים כמו – נולדת אחרי חמישה ימים לפני ... והוא נולד כמה ימים לפניך ... והלידה התרחשה כששש...
ומה עושים לרך הנולד שמיהר לצאת לעולם וכאשר הלידות, התרחשו בבית? איך יחזיק מעמד במשקלו הדל?
מתגייסת כל המשפחה המורחבת. מגייסים מהר אשה מיניקה מן המשפחה המורחבת שופעת חלב-אֵם המספיקה להיניק את ילדה שלה ובשארית חלבה היניקה גם אותי כי אמי לא שפעה חלב להניקני. אני הייתי שותף לחלב אם של אימהות אחרות ובמיוחד של אישה מן המשפחה המורחבת - אמו של עזרא (עזרא יהלומי). וכך הפכנו אחים וידידים שנים רבות כמעט לנצח...
(מקטע בבלוג שלי)
שלמה שפירא
השבמחקעל האינקובטור
מיהרתי ונולדתי אחרי שהייתי בבטן אמי שמונה חדשים ושעתיים.
פעם נשים דייקו וידעו מתי הן נכנסות להריון.
על אינקובטור מאולתר - שׂק חטים ועליו מזרון כשגחלים לוחשות בסביבתו ימים רבים - כך שׂרדתי בקושי (כך ספרו לי אמי ואבי ואחרים מן המשפחה המורחבת)
ובברית אברהם אבינו נימולתי כעבור חצי שנה מלידתי. השמחה הייתה גדולה כל-כך שלאחר הברית הייתה מסבה גדולה והביאו אדם עם קוף להצחיק את הנוכחים.
אמי כמעט ולא היניקה אותי מחוסר חלב בשדיה ואת חלב-האם ינקתי מכמה אמהות שילדו סמוך ללידתי.
צריך לזכור - למיניקות יש אורח חיים כזה שחייבות להיעזר אחת עם השנייה כדי להבטיח לעצמן ביטחון תקווה ואושר.
הנקה, על הנקה, בזכות ההנקה
כתבה שלי שפרסמתי בעיתון "הצופה" ב- 27.08.2002
האמת שלך כל כך יפה! תודה.
השבמחקענת זגורסקי,
13.03.2021, 18:22
1. אהבתי את הטקסט שלך. באמת יפה מעמיק ומעניין...אומרים שפגים, גדלים להיות מוכשרים יותר.
השבמחק2. הלבדיות טובה כשאנו זקוקים לה. למשל, ליצירה...לבדיות גרועה, כשאנו זקוקים לאובייקט, או רוצים להיות אובייקט לאהבה של הזולת...הבעיה שלא תמיד מקבלים את מה שרוצים או מה שזקוקים לו.
3. אגב, אם עליך להיות מאוזן! הרגש מערער אותו. לכן קשה לומר אם כן אוהבים או לא אוהבים מישהו...הסכנה - לצאת מאיזון.
ענת