שלמה שפירא
חלום נגוז ועוד חלום יגוז-מבט משם ולכאן
יהודה שערי / בדרכי הליברליזם הסוציאלי / סינתזה בין חופש, צדק סוציאלי, יעילות כלכלית
נובמבר 1958
הגענו היום למונופוליסטים רבים כל כך במשק ולשכר-עתק לבכירים בחברות ציבוריות ובחברות פרטיות!
אנו נמצאים כעת בסופה של תקופה ובפתח תקופה חדשה בעולם ובישראל. העולם שבע תנועות משיחיות, השואפות לעולם מושלם, שלקראתו אנו צריכים לצעוד בכוח בלתי נמנע; שלו אנו צריכים לשעבד את הכול ולמענו מותר להקריב את הכול. גם את האדם. הפשיזם הובס במלחמה והקומוניזם גילה, ... את פרצופו הרודני והעקוב מדם. הסוציאליזם המערבי נרתע מהתוצאות המדאיגות והמכזיבות של משטר ההלאמה הכללית, ואילו המשטר הקפיטליסטי חדל להיות קפיטליסטי במובן הישן ועבר לפסים של מדינת רווחה((Welfare State. גורם הבעלות על המשק חדל להיות הקובע בחיי הכלכלה; הממשלות מגבירות את התערבותן ואחריותן, קובעות את חלוקת ההכנסה הלאומית ומכוונת את היצור, ואף את הצריכה. אנו נכנסים לתקופה, שלא החלוקה המעמדית תקבע אלא הפונקציונלית; לא בעל הרכוש הוא הגורם המכריע כיום ... הטכניקות החברתיות המודרניות,... מאפשרות כעת ריכוז גדול יותר ומשוכלל יותר של שלטון בידי מעטים,... התיעוש, העיור והביורוקרטיזציה פיתחו שיטות חדשות של השתלטות ענפה ומקיפה של המדינה, או של גופים ציבוריים אחרים על החברה, התרבו המכשירים של הפעלת לחץ על היחיד, מכשירים מגוונים של שידול, שכנוע, השפעה, כפייה מוסווית וכפייה גלויה; באלפי דרכים אפשר להשיג כיום את היחיד ולהטיל עליו שררה וציות... הדמוקרטיה...אינה יכולה להרשות לעצמה משברים כלכליים מחזוריים, או חוסר עבודה המוני. יתר על כן, לא רק משברים כלכליים היא אינה יכולה להרשות לעצמה, אלא גם משברים סוציאליים. הדמוקרטיה תלויה ברצון ההמונים להגן עליה. אם אין להמונים אלה בטחון סוציאלי; אם יצטרכו לצעוד על קיבה ריקה, הם לא יהיו מוכנים לחרף את נפשם. ההמונים יהיו מוכנים להגן על משטר החופש, כאשר יווכחו לדעת שהוא מעניק להם מה שנחוץ להם. חוששני, שאם יעמדו לפני ברירה בין חופש לבין בטחון סוציאלי, יבחרו רבים מהם דווקא בביטחון סוציאלי.
חברתנו עומדת בסימן שתי תופעות מנוגדות: ירידת קרנם של ערכים סוציאליסטיים אורתודוכסיים, התהוות חברה מודרגת יותר ומגוונת יותר, רצון ליתר חופש הפרט ולזכותו ליהנות מיתר בחירה חופשית בשימוש ברכושו, שכרו, צריכתו והכרח להנהיג יתר התחרות כלכלית ולהגיע ליתר יעילות והתמחות; ומצד שני גידול מתמיד של המשק הציבורי...
שלמה שפירא:
מה שצויין למעלה נכתב על ידי אידיאולוג מן הפרוגרסיבים והליברלים העצמאיים בישראל. האם שערי ואחרים צפו עד כמה הגענו היום למונופוליסטים רבים כל כך במשק ולשכר-עתק לבכירים בחברות ציבוריות ובחברות פרטיות, כאשר הביטחון הסוציאלי לצעירים נשחק ונשחק והעובדים הסוציאליים שמנסים להרגיע ב"אימה" הזו, הם בעצמם מאוימים ומאוימת פת-לחמם הדלה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!