שלמה שפירא
מקצוע ה"אזרחות" קושר את העולים מארצות האסלאם למדיניות הרווחה בישראל כמדינת רווחה?
"ישראל - מדינת רווחה" ל- דוד שחר, הוצאת ספרים יסוד, 1987. ספר לימוד באזרחות לתלמידי החטיבה העליונה של בתי הספר העל-יסודיים.
ספר על פערים, עוני, מצוקה ומדיניות רווחה בישראל: מושגים ובעיות יסוד
...לפני בואם ארצה היו רוב העולים מארצות האסלאם רגילים לחיי חברה בתוך "משפחה מורחבת סגורה" עם מבנה משפחתי פטריארכלי על כל המשתמע ממנו (מרות אב מחמירה, צייתנות האישה והילדים ללא ערעור כמעט, סייגים ביחסים עם הזולת, שמירה קפדנית על הבת ממגע חברתי מחוץ למשפחה). משבר העלייה והמפגש עם החברה הישראלית גרמו להתערערות המסגרת המשפחתית המסורתית, ופיזור העולים על פני כל הארץ הביא לניתוק מהדפוסים הקהילתיים שהיוו מסגרת חברתית תומכת ומייצבת.
המעבר לחברה החדשה במדינת ישראל, שהיא בעיקרה חברה תחרותית-טכנולוגית הממוקדת על הישגים אישיים, הבליט בעיקר לעולה מארצות האסלאם קשיים בשטחים אלה: תעסוקה, דיור, שינוי המשפחה, דפוסי התנהגות של ילדים, מאכלים, לבוש וכו'...
על קשיים מיוחדים אלה יש להוסיף את קשיי ההסתגלות הטבעיים של הגירה כשלעצמה, ואת קשייה האובייקטיביים של המדינה הצעירה הנאבקת בבעיות בטחון, כלכלה, אספקת מזון, פיתוח וכו'...
...ניתן לומר שהושם דגש מיוחד על טובת הכלל והחברה והייתה פחות תשומת לב לצורכי הפרט, רווחתו והתפתחותו האופטימלית...
מן האינטרנט:
ד"ר דוד שחר, מורה בתיכון דה-שליט ברחובות, מרצה במכללה האקדמית אחווה ומחבר ספרי לימוד בהיסטוריה,...
17/11/2012
מקצוע ה"אזרחות" קושר את העולים מארצות האסלאם למדיניות הרווחה בישראל כמדינת רווחה?
"ישראל - מדינת רווחה" ל- דוד שחר, הוצאת ספרים יסוד, 1987. ספר לימוד באזרחות לתלמידי החטיבה העליונה של בתי הספר העל-יסודיים.
ספר על פערים, עוני, מצוקה ומדיניות רווחה בישראל: מושגים ובעיות יסוד
...לפני בואם ארצה היו רוב העולים מארצות האסלאם רגילים לחיי חברה בתוך "משפחה מורחבת סגורה" עם מבנה משפחתי פטריארכלי על כל המשתמע ממנו (מרות אב מחמירה, צייתנות האישה והילדים ללא ערעור כמעט, סייגים ביחסים עם הזולת, שמירה קפדנית על הבת ממגע חברתי מחוץ למשפחה). משבר העלייה והמפגש עם החברה הישראלית גרמו להתערערות המסגרת המשפחתית המסורתית, ופיזור העולים על פני כל הארץ הביא לניתוק מהדפוסים הקהילתיים שהיוו מסגרת חברתית תומכת ומייצבת.
המעבר לחברה החדשה במדינת ישראל, שהיא בעיקרה חברה תחרותית-טכנולוגית הממוקדת על הישגים אישיים, הבליט בעיקר לעולה מארצות האסלאם קשיים בשטחים אלה: תעסוקה, דיור, שינוי המשפחה, דפוסי התנהגות של ילדים, מאכלים, לבוש וכו'...
על קשיים מיוחדים אלה יש להוסיף את קשיי ההסתגלות הטבעיים של הגירה כשלעצמה, ואת קשייה האובייקטיביים של המדינה הצעירה הנאבקת בבעיות בטחון, כלכלה, אספקת מזון, פיתוח וכו'...
...ניתן לומר שהושם דגש מיוחד על טובת הכלל והחברה והייתה פחות תשומת לב לצורכי הפרט, רווחתו והתפתחותו האופטימלית...
מן האינטרנט:
ד"ר דוד שחר, מורה בתיכון דה-שליט ברחובות, מרצה במכללה האקדמית אחווה ומחבר ספרי לימוד בהיסטוריה,...
17/11/2012
יום רביעי, 13 בנובמבר 2019
השבמחקשלמה שפירא
איך התייחסה אשכנזיות למזרחיות
שנת 1958
התגייסתי לשרות צבאי בשרות חובה
שאלה אותי פקידה אשכנזייה פרטים אישיים כשמלאה טופס בשבילה בנתונים משלי.
דיברתי אִתָּה ישראלית לאחר שהייתי שלוש שנים בבית ספר עממי וארבע שנים בבית ספר תיכון.
עד אז הכל היה בסדר במוצאי ומנהל בית החינוך היסודי העמיד אותי ילד מעברה וילדה מן המושבה בחגיגת הפסח לפני כל התלמידים ודיבר בשבחי יותר מבשבחה.
התגייסתי לצבא.
הפקידה האשכנזית מסתבר שביתה לא במעברה, ברחוב קינג ג'ורג' האגדי של אז בתל אביב.
היא שאלה אותי פרטים אישיים בשביל למלא טופס צבאי.
הגענו לתאריך גיוסי, כתבה אותו
פתאום קמה על רגליה וצחקה בקול רם "שָמונה" (אמרתי מספר עם הספרה שמונה במבטא שלי הבבלי-מזרחי)
הא לך שם חיבה.
ה- "שָמונה" הפכה חטוטרת במשרדה במחנה ועל גבהּ.
אדם ממשיך לחייך כשאין לו בררה.
13.11.2019
פורסם על ידי שלמה שפירא משורר ב- 12:12
שלמה שפירא
השבמחקמ- חוברת "איתנים", ינואר 1952
היו פעם בארצנו מקומות נידחים!
אולי עולה חדש! - "ראיתי שהריח נשאר לאחר ניקוי הפה..." (כיצד להבריח את הריח הנשאר בפה אחרי אכילת בצל או שום?)
אילת לא זכתה עד היום אף לרופא אזרחי אחד, והיא נאלצת להיזקק לעזרתו של הרופא הצבאי בסביבה
חומר אחר, אירופי, שנהירים לו, פחות או יותר, כללי ההיגיינה
...זהו חומר אנושי שקשה לחנכו, אך אפשר לחנכו
*אילת לא זכתה עד היום אף לרופא אזרחי אחד, והיא נאלצת להיזקק לעזרתו של הרופא הצבאי בסביבה.
**1700 הוא מספר הנפשות הנתונות לטיפולו של כל רופא במחוז הנגב; ואילו בערים מסתפקות 800 נפש ברופא אחד. הסיבה להבדל העצום זה היא אי-רצונם של רופאים לשרת במקומות נידחים.
***נחנך מחוז הנגב - כיחידה אדמיניסטרטיבית של קופת-חולים ובו: 60 נקודות ישוב. נכללו בו, באר-שבע, אילת, 27 קיבוצים, 13 מושבים, 13 מעברות, 2 מחנות עבודה, ו-3 משלטים. 25 אלף נפש מונה אוכלוסיית קופת-חולים במחוז החדש.
****מחקרים מדעיים שנעשו ע"י חוקרים שונים קבעו, שאין ספק כי המרגרינה לא זו בלבד שהיא מזינה כמו החמאה, אלא בתנאים מסוימים עשויה אף להכיל כמות רבה יותר של ויטמין א'... (הערה שלי: ואנחנו העולים ואני העולה אכלנו ואכלנו פרושות פרושות מרוחות במרגרינה - בסיס תזונתנו אז!)
*****האספירין -גורם לאלרגיה
האספירין גורם לעתים קרובות תגובות אלרגיות, כגון: קצרת, סרפדת, ונזלת - מודיע כתב-העת של ההסתדרות הרפואית הקנדית בשם שני רופאים (וולטון ובוטומלי).
******הח' שלמה שדה, עובד קופת-חולים במעברת בת-ים, כותב לנו (על תופעת הבריונות וההתפרעות):
אם מותר להסיק מסקנה מניסיון אישי מסוים ומשיחות עם חברים-לעבודה, הריני מעיד, שלא היו לי שום הפרעות בעבודתי משך חצי שנה בין העולים. בעוד שבמרפאות אחרות, שבהן עבדתי, בין ותיקים, קרו תכופות התפרצויות. הווה אומר: ההשקפה הרווחת בין הוותיקים, שהעולים, ובייחוד עולי המזרח - הם המתפרעים - היא דעה קדומה.
******* השולמית בעפולה:
ר. דוידית - ...בשיחה עם העובדים במעברה זו (מעברת עפולה) - שעליה אייחד את הדיבור בפעם אחרת - הוזכרה לטובה נערה צעירה בשם שולמית, העובדת כאן כמטפלת בתינוקות ב"טיפת-חלב" של קופ"ח. מחצית השבוע היא עובדת כאן ומחציתו במעברה אחרת, היא רמת-ישי שבדרך לחיפה...
- היכן חביבה עליך העבודה יותר, ברמת ישי או במנסי (המיושבת עולים כורדים)?
- במנסי! והתדעי מדוע? כי ברמת-ישי באות לרוב אמהות שבשתי שנות שהותן במקום כבר הספיקו ללמוד ולדעת כיצד מטפלים בילד. זהו לרוב גם חומר אחר, אירופי, שנהירים לו, פחות או יותר, כללי ההיגיינה, ואילו במנסי חשה אני בכל רגע שזקוקים לי, ושאני עושה משהו...הן ראית...זהו חומר אנושי שקשה לחנכו, אך אפשר לחנכו, וחשוב, לדעתי, שיכולה אני להבין אותם ןלדבר עמהם...אני מדברת אתם כורדית...מתברר כי אכן היא בת לעדה הכורדית, וילידת ירושלים...
14/7/2013
פורסם על ידי שלמה שפירא משורר ב- 13:53