שלמה שפירא: על ספר חדש - "הפרהוד השני" ל- ד"ר נסים קזז. ספר תעודה חשוב אך אני חולק על שם הספר / על ספר

יום חמישי, 17 בנובמבר 2016

שלמה שפירא: על ספר חדש - "הפרהוד השני" ל- ד"ר נסים קזז. ספר תעודה חשוב אך אני חולק על שם הספר / על ספר

שלמה שפירא

על ספר חדש - "הפרהוד השני" ל- ד"ר נסים קזז. ספר תעודה חשוב אך אני חולק על שם הספר

שמחתי מאד על הוצאת ספרו של דר' נסים קזז "הפרהוד השני". ספר חשוב מבחינת מחקרית תודעתית ותעודתית כי הוא מפלס דרך בראיית המצב שהתרחש אצל יהודי עיראק מבחינת הכסף והרכוש של יהודי בבל בשנים האחרונות לעלייתם ארצה. והשאלה הלא נשאלת אבל המתבקשת – איך היהודים שרכושם הפך הפקר מרגישים מבחינת הרגשתם הנפשית הפנימית התודעתית אז והיום.

לדעתי, לא היה צריך המחבר לקרוא את הספר בשם זה – "הפרהוד השני".

"הפרהוד" שהתרחש בשנת 1941 עבר קיבעון היסטורי והפך להיות נהיר היום לעם ישראל כולו. עכשיו בא המחבר ומבקש להרחיבו בתודעה "פוסט-פרהודית" מעין הרחבה להעצמת הפרהוד בדברים שקרו כעשר שנים לאחר הפרהוד.

יש חשש גדול לזילות "הפרהוד" למרות שיש כאן ניסיון לתת תמונה שלמה וסופית לעידן היהודי הבבלי בשנים האחרונות לסיומו וצריך לזכור שגם אם מצביעים ששוד הרכוש והכסף של היהודים על-ידי שלטונות עיראק מזכיר את השיטה הנאצית באיך לשדוד יהודים, יש גם לזכור שהיהודים על כל זרמיהם, גם ציונים וקומוניסטים עזבו את הכל בעיראק למען עלייה לארץ-ישראל והיו רבים מבין העולים שהיו נכונים לכך והעיקר לעלות לארץ-ישראל ולנשק את אדמתה.

הפרהוד בשבילי עמוק בצמרמורת נפשית גם היום. 

עד כמה שהרגשתי ממשפחתי המורחבת עם בואנו ארצה ולאחר מכן, הפרהוד השני שעליו מדבר המחבר הוא פרהוד אחר והייתי קורא לו בשם אחר.

תנו לעכל את "הפרהוד" ואל נעמיס עליו "פרהוד שני"

החוקרת ציונית פתאל קופרווסר שדיברה על הספר מבחינת שני הפרהודים - פרהוד ראשון בצמידות לפרהוד שני וזה היה אתמול בבית הופמן בירושלים לא שיכנעה אותי בקשר בין "שני הפרהודים".

17.11.2016

לאחר פרסום קטע זה קבלתי תגובה היום בשעה: 12:51 מאת מחבר הספר - ד"ר נסים קזז, אשר אותה אני מביא כאן:

"   לידידי היקר שלמה שפירא

הספר המוקדש כולו לגזלת הרכוש היהודי בראשית שנות החמישים של המאה שעברה אינו ניסיון להעצמת הפ'רהוד שהתרחש בבגדאד ביוני 1941 ואין בו כדי לעורר חשש בזילותו. הוא מדגיש בבירור את ההבדל בין מה שאירע בין הפ'רהוד הראשון שבו נשפך דם יהודי לפ'רהוד השני שבו הפגיעה ביהודים התמקדה אך ורק בגזילת הרכוש. בעמ' 11 בספר נכתב:

"שלטונות עיראק קראו לחוק האמור 'חוק הקפאת הרכוש'. ניתן היה לכנותו בשם מתאים יותר – 'הפרהוד השני'. עריכת השואה בינו ובין 'הפ'רהוד הראשון', שהתרחש בבגדאד בתחילת חודש יוני 1941, שנרצחו בו כ-180 יהודים, מראה ש'בפ'רהוד הראשון' היו מבצעי שוד הרכוש היהודי אספסוף ודלת העם בשיתוף חיילים ואנשי משטרה, ואילו "הפ'רהוד השני", ככל שהדבר קשור ברכוש (ההדגשה שלי), תוכנן ובוצע בידי ממשלה עושקת ואכזרית, ששדדה את תושבי הארץ היהודים לאור היום".

לי אין ספק שאתה יודע שתושבי עיראק, יהודים וערבים, קוראים, גם היום, לגזלת רכוש מההפקר "פ'רהוד". ובימי חג הפורים כשהרבינו להמר ולשחק בקלפים היו אומרים למי שרושש את יריבו "פ'רהד אותו" (فرهدو).

בברכה

נסים      "

בתאריך 17 בנובמבר 2016 בשעה 12:51, מאת Nissim Kazzaz 

לידידי היקר שלמה שפירא

הספר המוקדש כולו לגזילת הרכוש היהודי בראשית שנות החמישים של המאה שעברה אינו ניסיון להעצמת הפ'רהוד שהתרחש בבגדאד ביוני 1941 ואין בו כדי לעורר חשש בזילותו. הוא מדגיש בבירור את ההבדל בין מה שאירע בין הפ'רהוד הראשון שבו נשפך דם יהודי לפ'רהוד השני שבו הפגיעה ביהודים התמקדה אך ורק בגזילת הרכוש. בעמ' 11 בספר נכתב:

"שלטונות עיראק קראו לחוק האמור 'חוק הקפאת הרכוש'. ניתן היה לכנותו בשם מתאים יותר – 'הפרהוד השני'. עריכת השואה בינו ובין 'הפ'רהוד הראשון', שהתרחש בבגדאד בתחילת חודש יוני 1941, שנרצחו בו כ-180 יהודים, מראה ש'בפ'רהוד הראשון' היו מבצעי שוד הרכוש היהודי אספסוף ודלת העם בשיתוף חיילים ואנשי משטרה, ואילו "הפ'רהוד השני", ככל שהדבר קשור ברכוש (ההדגשה שלי), תוכנן ובוצע בידי ממשלה עושקת ואכזרית, ששדדה את תושבי הארץ היהודים לאור היום".

לי אין ספק שאתה יודע שתושבי עיראק, יהודים וערבים, קוראים, גם היום, לגזילת רכוש מההפקר "פ'רהוד". ובימי חג הפורים כשהרבינו להמר ולשחק בקלפים היו אומרים למי שרושש את יריבו "פ'רהד אותו" (فرهدو).

בברכה

נסים