שלמה שפירא: עץ הבר שנהפך לעץ נוי – על הפיקוס ( רשימה שלי שהתפרסמה ב"דבר" – 10 במרס 1985 בפינתו של ארנון מגן"מדע וטכניקה" )

שלמה שפירא

הספר "הפיקוס –עץ בר ועץ נוי" ,מאת פרופ' יעקב גליל

עץ הבר שנהפך לעץ נוי – על הפיקוס

 ( רשימה שלי שהתפרסמה ב"דבר" – 10 במרס 1985

           בפינתו של ארנון מגן"מדע וטכניקה" )

הספר "הפיקוס –עץ בר ועץ נוי" ,פרי עטו של פרופ' יעקב גליל מאוניברסיטת תל-אביב ,מניח

היסודות של מחלקתה הבוטנית , ראה לאחרונה אור בהוצאת החברה להגנת הטבע .

בספר מתוארים חייהם של שלושה מיני פיקוס בישראל : פיקוס השדרות , הפיקוס הדתי ,

ופיקוס השקמה .שלושתם צמחים זרים , שהגיעו לארץ בתקופות שונות מארצות טרופיות קרובות

ורחוקות . כל אחד מהם הוא עץ-בר בארץ מולדתו , חלק מן המרכיב הטבעי של הצומח הטרופי

באותה סביבה . אצלנו הם משמשים צמחי נוי ולעתים נוטים לשכוח , כי הם למעש?ה צמחי-בר

מהגרים , שהביאו אתם מארץ מולדתם את מכלול התכונות שהם סיגלו לעצמם בסביבה אחרת .

הרעיון המרכזי בשלושת פרקי הספר הוא הסתגלותם של עצים "זרים" אלה לתנאים השוררים

בארץ גידולם החדשה , כלומר : לא "סתם" עצי נוי ,כי אם אורגניזמים חיים , הנלחמים

את מלחמת הקיום שלהם .

תהליכי הרביה של הפיקוסים קשורים באופן צר ביותר בחיי צרעות קטנות המתפתחות  בתוך

התפרחות (הפגות) . פרקי זואולוגיה ובוטניקה משתלבים בציור תמונת החיים של האורגניזם

המורכב  . בארץ מולדתם נודע מקום מיוחד לעצי הפיקוס מבחינה תרבותית כללית , בפולקלור

ואפילו במנהגי הדת של האוכלוסייה . ספרו של פרופ' גליל מנסה לשלב את הצדדים הביולוגיים ,

הקשורים בחיי הפיקוסים , לנתונים הארכיאולוגיים וההיסטוריים .

משלושת מיני הפיקוס המובאים בספר נודע מקום מיוחד לעץ השקמה . הרציפות הטריטוריאלית

בין מולדת השקמה באפריקה לארצות הים התיכון אפשרה את נדידתו אלינו – אם באמצעות האדם

 או בלעדיו – עוד בתקופות קדומות מאוד . הודות לכך השתלבה השקמה בדברי ימי עמנו לתקופותיהם .

המסורות השונות הקשורות בשקמה נהפכו לנכסי צאן-ברזל של תרבות עמנו בארצו .

מרבית החומר המובא בספר הוא מקורי ומסכם תוצאות מחקרים שערכו פרופ' גליל ועמיתיו בעשרות השנים האחרונות .