שלמה שפירא: על חתולים - סיפור גם שיר

שלמה שפירא

על חתולים - סיפור גם שיר

זה מה שידעתי קודם על חתולים:
הזהירו אותי. כשאתה בבית על אדמה
"תיזהר מן החתול כי עלול לחטוף את הבשר הטרי המונח על שיש מטבחך,
 על כן סגור את הדלתות כשאתה לא ליד הבשר!"
עוד דבר - חתול אף פעם לא חס על ביצי היונה גם אם הם בקן גבוה על עץ".
שכחתי פעם והחתול נכנס חטף שקית בשר שהייתה מונחת על שיש המטבח ובשיניו קרע את הבשר לאכלו בגינתי.
אני הייתי רחוק מאד מחתולים ומן אנשים שהם חתולוגים לכל אנשי השכונה,
אלה זוכרים איזה חתול מותר לו להיכנס לבית, איזה חתול מותר לו להתכרבל בחיקך בזמן צפייה בטלוויזיה, איזה חתול מותר לו להיכנס למיטה שלך, מי וכמה חתולים רשאים להגיע לחצר הבית בשעת הערב 
והיא האכילה כארבעים חתולים כל ערב.
הכרתי אישה הצטרפתי למהלכיה נעשינו חברים ובלית ברירה הצטרפתי גם לחתולים שלה.
אחרי כשנתיים יחד החליטה האישה למכור את ביתה האדמתי ולעבור לבית עם קומות.
ומה תעשה עם החתולים?
את האהובים ביותר תיתן לחבריה בקיבוץ שישכנו אותם וידאגו להם. דבר שלא צלח וברחו מן הפינה המרופדת, למרות מאמצי הקיבוצניקים, כי חתולים הם טריטוריאליים.
את האהובים פחות, ניסתה האישה וביקשה את עזרתי להעבירם למקומות בעיר שהם נוחים לחתולים בסביבה נוחה ושופעת אוכל. שוב, אולי גם ניסיון זה לא צלח כי החתולים טריטוריאלים.
את מרבית החתולים שהיו "פוuשטים עוברים שבים" והם רק בשביל לאכול אצלה, סיכמה עם שכנתה, לשעבר, שתביא לה כל חודש שק אוכל לחתולים כדי ששכנתה תדאג גם לחתולים אלה.
ואני - עם פינוי חתוליה, שומע יללות כל פעם כשאני רואה חתול.
אני שניסיתי לעזור לאישה עם החתולים ועזרתי להצלתה מן החתולים, החתולים עדיין לא מצילים אותי:
בחצר הסגורה שלי, נכנסים ויוצאים חתולים, מחרבנים בכל פינה, גם כדי שכל חתול יצביע לחתול אחר שהחצר שלו, גם לא של בעל-הבית, והחצר הוא הטריטוריה שלו בהא-הידיעה, - לא שלי לא שלך ורק שלו. 
באונס נכנסתי לריב חתולים קשה ומתמשך.

24.06.2020