שלמה שפירא
אליהו מיטוס, ספר-שעשועים לחובבי השירה וספר-עזר לקרין ... ...אל הספר הזה נכנסו השירים, הטובים לדקלום
השיר - המשורר - משיריו של אותו המשורר
שיר לירי טוב, הריהו גם השיר הנאה לדקלום
"שירתנו החדשה - ליקוטים למקרא ולדקלום על-ידי אליהו מיטוס, הוצאת "כנוס" על-יד "דביר", תרצ"ה 1938
בעותק שברשותי הקדשה ל-
לנח.
לבר מצוה.
משרה גורשטיין
ה' טבת, תש"ד קרית-חיים.
מ-פתח דבר:
הספר הזה בא למלא חסרון, שהיה מזמן בספרותנו. עם התפתחות השירה העברית החדשה וצמיחת התאטרון העברי הורגש החיסרון בילקוט שירים, ממיטב יצירותיהם של משוררינו, שישמש ספר-שעשועים לחובבי השירה, וכן ישמש ספר-עזר לקרין, המחפש לו חומר הגון לדקלום מעל הבמה, וביחד עם זה יוכל לשמש גם מעין ספר-למוד השירה העברית לתקופותיה.
לעבודה זו נגשתי עוד לפני הרבה שנים. עוד בהיותי בגלות רוסיה, וקצת מן החומר נמסר בשעתו למערכת "מוריה" באודיסה (כעת:"דביר"), אך עבודתי נפסקה מפני מסבות הזמן, וחידשתיה מעת שזכיתי לעלות לארצנו.
אל הספר הזה נכנסו השירים, הטובים לדקלום, הן אלה, שיש בהם תוכן דרמתי והן אלה, שהם ליריים טהורים, שקריין בעל כשרון וטעם יוכל להראות את כוחו, כי דעתי היא, ששיר לירי טוב, הריהו גם השיר הנאה לדקלום. אמנם, ענין הבחירה של השירים תלוי בטעמו של המלקט, ונזקף על פי רוב על חשבונו, ולא תמיד (אני מודה) יש להסכים לטעמו, כי הלא הטעם - תשעה קבין של סובייקטיביות בו, ויהיו הרבה מערערים שיאמרו: למה בחר המלקט דווקא בשיר זה ולא בשיר אחר, הנאה ממנו? לכן עלי להוסיף, כי עמדתי על טעמי רק באותם המקרים, שהשירים אינם ידועים לקהל ולא נקראים ע"י הקריינים וחובבי השירה, ואשר למשוררים המקובלים בקהל, הכנסתי משלהם אותם השירים, שכבר נכנסו לתוך הרפרטואר של הקריינים שלנו, ואז צריך הייתי לוותר על טעמי שלי, אפילו אם אותם השירים אינם דווקא האופיניים למשורר, ואולי אינם גם מן המשובחים שבשיריו מבחינה אמנותית. במקרים כאלה השתדלתי להוסיף גם כמה משיריו של אותו המשורר, שהם מבליטים קוים אופיניים לפרצופו הפיוטי, ואף אז צריך הייתי לשקול את השירים לפי ערכם הדקלומי, ולא רק לפי ערכם השירי בלבד...
...בסןף הספר באה רשימה ביו-ביבליוגרפית לפי הא"ב. המשוררים, שפרטי תולדותיהם לא היו ידועים לי בברור, - שמותיהם לא נכנסו. לצערי, לרשימה זו.
אליהו מיטוס, תל-אביב, שבט תרח"ץ
בעמוד שד שירה של אלישבע (ביחובסקי-ז'ירקובה) - "לא הייתה לי אם, לא יהיה לי בן...", נולדה תרמ"ח בריאזן (רוסיה), מתרפ"ה בא"י. קובצי שיריה: "כוס קטנה", "חרוזים"
השיר: לא היתה לי אֵם, לא יהיה לי בן...
לא היתה לי אם, לא יהיה לי בן.
השמש - הוא אוהבי אהבת-סודות,
הָאשֶר מקדמני על דרכי השדות,
אך לא היתה לי אם ולא יהיה לי בן.
אני הולכת לבדד לארך-המסלה,
ראשי זקוף והרוח אל פני...
הלא אמת הדבר, כי גם אתה הרוח, חי,
כי אין יד אוהבת כידך הקלילה?...
עומי רב-נגהות, כיום ראשית-הסתו
על שדמות קציר בארצי הברוכה,
עת כל הארץ כשמים למנוחה,
עת כנצח להדר כל רגע של זהב.
ואם יָדע לבי, - כבר שכח להתלונן
על כי אין לו אוהב מלבד היפי הקר,
על כי רֶטֶט דמי - גם הוא לי כמו זר,
ולא היתה לי אם, ולא יהיה לי בן...
לפי הויקיפדיה:
הספר שציינתי לא מופיע ברשימת ספריו. ולראיה:
- ספריו
- הפקר: משירי מתן, כהן-הבעל, ירושלים: השלח, 1928.
- שלומית: פואמה, ירושלים: השלח, 1928.
- שירים, תל אביב: ועד היובל בהשתתפות מוסד ביאליק, תש"ג.
- בלדות מנוף הילדות: שירים, תל אביב: הוועד להוצאת כתביהם של סופרים עברים מסרביה, תשי"ד 1954.[2]
- טריאולטים: שירים, תל אביב: עקד, תשכ"א 1961.[3]
- בקצה הגשר השני: סוניטות, תל אביב: עקד, 1967.[4]
- מן הגרן ומן היקב: לקט שירים, תל אביב: עקד, תשל"ג.
- במחיצתם של סופרים: פרקי זכרונות מימי שחרות, תל אביב: יבנה, תשל"ח 1978.
24/10/2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!