שלמה שפירא
האם יש לנו יכולת לסלוח?
ספר חדש ומרגש: "מאטי", סיפרה של רעיה הלר המבוסס על סיפור אמיתי העוסק בנושא הסליחה והשפעתה
על חייה של אשה החיה כזרה בשני מקומות שונים: ירושלים ופריז.
על חייה של אשה החיה כזרה בשני מקומות שונים: ירושלים ופריז.
ספרה החדש של רעיה הלר (הוצאת קונטנטו דה סמריק), הנו סיפור מותח ופיוטי, אודות מאטי שנולדה בצרפת, למשפחה קתולית אדוקה. לאם שדגלה בחינוך קשוח ודרשה מביתה להשתלב בחברה האליטיסטית של פריז. ההתנהלות הזו של האם גרמה למאטי לגדול בבדידות ובניכור מהסביבה.
ההתנכרות מחיי החברה גרמה לה, במהלך מלחמת עולם השנייה, לקבל החלטה שגזרה על עצמה. לחיות חיי עוני ונידוי חברתי. מאטי, החליטה להמיר את דתה ולעלות לארץ ישראל מרצונה החופשי, בתקווה למצוא תשובות לשאלותיה הרבות.
למרות שניתקה עצמה מעברה, ממוצאה ומדתה, המשיכו אלה לרדוף אותה ואף להתערבב בחיי ההווה שלה, כך שלמרות כל ההקרבות שעשתה, גם החברה החדשה לא קיבלה אותה והיא עדיין המשיכה לחיות כפי שהייתה: זרה.
זהו סיפור על קורותיה של אשה שנאלצת לסלוח לעברה על מנת לחיות בהווה, ולשרוד את חייה בארץ ישראל.
ספר המדבר על זרות ביחסים בין אם לבין בת, זרות בנישואים כפויים, ובתרבויות שונות.
הסופרת, מבקשת באמצעות סיפורה של מאטי, להכיר בחשיבות יכולת הסליחה והמחילה ולהבין מה קורה לאדם הנושא תחושת בדידות כבדה. הסופרת מבקשת לתת מסר לכולנו שחובתנו כחברה לקבל את הזר ואת השונה.
על הסופרת
רעיה הלר, ילידת תל אביב, משוררת וחוקרת אמנות. ספרי שירה פרי עטה: "הגשם מתהלך בגן", מחזור שירי "בראשית", "לא היו דברים מעולם". שנים רבות עסקה בחקר דמותה של היהדות באמנות הנוצרית, מתרכזת במיוחד ביצירות אמנות שהופיעו אחרי מלחמת העולם השנייה. עסקה בהוראה ובחינוך.
28.09.2012
יום שני, 23 בפברואר 2015
השבמחקשלמה שפירא: מבט לאחור על חזית הספר "מאטי" שכתבה רעיה הלר / שיר
שלמה שפירא
מבט לאחור על חזית הספר "מאטי" שכתבה רעיה הלר
המזוודה בידי
אתנחתא בדרכי על ספסל ללא חזרה
ישבתי ופנַי אל עתידי
העבר מת, העבר מת...
ואם בכל זאת יתעורר מרוח התרדמה
המזוודה שבורה וזרוקה
אין פָנַי שוב לשום ארץ עם קרקע זרה
הצפרים שרות כאן וקושרות אותי אל ספסלי
הן מסוגלות להיות פה להיות שם
אך אותי תמיד תמצאו ברחבה על ספסל בואי.
פורסם על ידי שלמה שפירא משורר ב- 21:01
23.2.2015
מחקמעניין שהעטיפה עוררה אותך לחוויה כזו. בסך הכל , זו הייתה המטרה : לרמוז על עקירה. אך, כל הזכויות והשבחים שמורות למעצבת העטיפה. אני רק בחרתי אותה מתוך כמה הצעות.
רעיה
יום שבת, 6 ביולי 2019
השבמחקרעיה יקרה, שלומות לב לך בברכה.../ ברכה לידידה
רעיה יקרה,
שלומות לב לך בברכה...ושׂמחה בלבי על אשר שׂמחת לבבי היום כעבור יובל שנים
ל- רעיה הלר
רעיה יקרה, שלומות לב לך בברכה
אוהב אֶת-שאוהבת סיפור עלייתי ארצה.
אוהב אֶת-שהפתיעה בחשיבות שיר וסיפור.
אוהב אֶת-שהייתה עמי עם נתן-אמונה באוניברסיטה,
במחזור לימודי מלוכד
במישורי חבֵרות, עזרה הדדית והרֵעות הייתה טובה.
אוהב את-שהיית עדינה בין אנשי-סגולה במקום עבודתי
ושׂמחה בלבי על אשר שׂמחת לבבי היום כעבור יובל שנים
ולרגע הבנתי עד כמה הזמן יכול להביא פתאום
הבזק חום לידידות שהייתה בשניית-אור בעולמנו.
11.01.2015
פורסם על ידי שלמה שפירא משורר ב- 20:11
ל- wolk1
השבמחקבברכה רבה,
נתראה הערב ונדבר על הספר
בברכה,
שלמה שפירא
2013, ספט׳ 29, 11:26
שלום רעיה,
השבמחקידידתי ייבשה אותי וספרך עבר מידיה לחברתה, והחלטתי לרכוש את ספרייך. בספריית אוניברסיטת תל-אביב לא נמצאו וגם בדיונון, אבל אמרו שיזמינו אותם. ב-סטימצקי ברחוב אלנבי לא מצאתי ולבסוף הגעתי ל- צומת ספרים בקניון דיזנגוף וחיפשו כחצי שעה, כי רשום היה שבמלאי בחנות ישנו הספר והתעקשתי שימצאו את העותק עד שמצאו. את ספרך החדש לא מצאתי בכל המקומות שציינתי והיום בצומת ספרים ברעננה לא מצאתי.
התחלתי לקרוא בספר "מאטי". הדבר הראשון שמצאתי בו - בכריכה - שאומרת אצלי הרבה. התמונה מזכירה לי את הפתגם היהודי-ערבי - "רוחה בלא רג'עה" = "הליכה מבלי לשוב". הכריכה הזכירה לי גם את דרכון משפחתי בעזבה את עיראק הטבוע בחותמת " עזיבה ללא שיבה".
הדבר השני שעולה כבר מתחילת קריאת הספר, הוא שפתו ומורכבות הכתוב בו. מיד הספר הביא אותי לכתיבתו של הסופר המהולל - סמיר נקאש. כתבה על ספרו הכנסתי היום בבלוג ואני חושב שבעולם הרדוד שלנו של שפה והבעה ורב-גוניות וציוריות בכתיבה - את היהלום שבכתר. אפילו יכולתי לגזור מן הספר לא מעט שירים בשירה יפה. האמת, שאתמול נכנסתי לכמה חנויות לספרים משומשים כדי לחוות גם את ספרי שיריך הישנים שאותם לא מצאתי וגם לא בפינת ספרי השירה בספריה המרכזית.
אל תתפלאי שיהיו כאלה קוראים הרדודים לקריאה פשוטה ידירו קריאה מספרך. צריך להדגיש עד כמה קורא "פשוט" יכול להתחבר לשפה טובה עד מצוינת ומורכבת וחודרת לפרטי פרטים של מצבים תחושות וציורים ושירה - שלגבי קורא "פשוט" ייראה הספר ב"שפה מבולבלת". שפתך שפה של מלאכים ומי מאתנו מוכן ויש לו הסבלנות לבטא ולהתבטא לשמוע ולהישמע בשפה זו? כל סיטואציה שאת מציינת היא רבת-פנים, רבת-עניין ורבת רגישויות.
אני מבין היטב מדוע את מדגישה את הביטוי ולא פעם - "כל הדברים הכתובים להלן הם אמת לאמיתה".
אני חושב שאאמץ לי מדי פעם להימלט אל הגלים - לעמוד בשפת הים, לסגור עיניים ולהקשיב לגלי הים - וזה במידה וארגיש זר בעיר זרה.
עוד נדבר על יצירותייך!
בברכה,
שלמה
(שלמה שפירא)
2015, פבר׳ 19, 19:57