על ספר "הבוסתן" - מכתב מ- חנוך ברטוב
לשלמה שפירא המכובד עלי - שלום רב,
בעיון רב ובהתפעמות קראתי את שבעת סיפוריה הקצרים של רעייתך המנוחה. תודתי לך על שאפשרת לי לקוראם בטרם הופעתם בדפוס. ואני משתדל שלא להשהות מדי את תגובתי.
בסיפורים קצרים אלה מצאתי איזה מידה יקרה, שאינה רווחת אצל מי ששבים ומספרים על מחוז-ילדות-ונעורים,
שעקרו מתוכו בשאיפתם להגיע למחוז-שעשועים, ולא אצל מי שגלו לאונסם מפחד ההמון או השלטונות:
כוונתי לאיפוק שבכתיבה, להימנעות מכל הפלגה רבתי אם לעבר חיובו הנוסטאלגי של העבר או לעבר שלילתו
והבלטת עיוותים וסטיות.
סיפורים קצרים אלה מחיים בקווים מעטים ומחודדים היטב פנים אחדות של החיים בבגדד, של ימי התסיסה והפרעות,
של היציאה וכן של הקשיים הבלתי-אנושיים שהתנסו בהם מי שעברו מחיי-רווחה להצטמצמות באהלים, חיים שעליהם נאמר בקיץ, מי ייתן חורף, ובחורף - מי ייתן קיץ.
התרשמתי מן הלשון העברית וכשסיפרת לי, שאשתך המנוחה לימדה ספרות עברית, הבינותי. עם זאת, נדמה לי,
שבמקומות בודדים מן הראוי ליישר מעט את הסגנון.
מוקירך כל הימים,
- חתימה -
חנוך ברטוב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!