שלמה שפירא
אי במקום הכיסופים
יואב חייק:
צילומי תצפית תלת-ממדיים על רובינזון קרוזו (פואמה)
הוצאת אלף , 1988
יואב חייק בחר, בספרו החדש, ברובינזון קרוזו כדי ליצור דו- שיח עמו, ודרכו עם עצמו.
הבחירה ברובינזון אפשרה למשורר הסתעפויות של חשיבה ושקיעה באסוציאציות
לא מוגדרות ולא מוגבלות, עד כדי הזיה.
כך נוצרו כאן הרחבה של מטפורות בצד צירופי-מלים לא-הגיוניים.
הספר מביא התבוננות פנימית של המשורר ומכאן קטעי האוטוביוגרפיה הכלולים בתוך הפואמה.
גם דמותו של רובינזון קרוזו באה להקל על המשורר לכתוב על הבדידות.
בדידותו של קרוזו מצוירת כאן כ"לבדיות יפה" של אדם אחד על אי בודד,
אך לבדיותו של המשורר מצוירת כאפיקים ריקים למוח והמשורר שולל אותה כדבר-הבל.
המשורר רואה את האדם כנקודה בתוך מרחב ענקי, כאשר אין פרופורציה בין האופן בו האדם
תופס את עצמו לבין הדרך בה המרחב תופס אותו.
בתוך עצמו הוא הכל יכול, ובמרחב הוא אפסי .
כתוצאה מכך גם האי של המשורר הוא אי מטאפיזי בעיקרו, ולא אותו אי אקזוטי של רובינזון קרוזו.
כאן כמעט ולא מודגשות בחינות פיזיות חומריות, אלא תהליך של אינקובציה נפשית והתבוננות פנימית,
בו מבקש המשורר לגלות איך ניתן לחיות עם הסביבה מתוך הפריה הדדית.
בכתיבה על הבדידות ועל מוטיב החלום ניכרת כאן השפעה של אמיר גלבוע.
השפעה זו ניכרת גם מבחינת השפה הפילוסופית של השירים.
אביא כמה דוגמאות לכך
חייק : " האם ראית את רובינזון ? ורובינזון , אפשר ראה אותי ? ...פרפר מבטחים" (עמ. 23) .
גלבוע : " ובכל תפסתי את הפרפר ... אני ראיתי את הפרפר , הפרפר אפשר ראה אותי . "
(מתוך "רציתי לכתוב שפתי ישנים "
חייק : "... שכור משקרים אלה כאוויר פוגש אויר..."
גלבוע : " ... ובלי דעת יוסיף מגע אוויר על גבי מגע אויר ."( עמ' 59)
חייק : "הר מתחפש? להר , עץ לעץ , מים למים (עמ' 17)
גלבוע : "הייתי עץ לאחר שהייתי הר , לאחר שהייתי ים "
חייק : "יטול אבן יטע עץ " (עמ' 15)
גלבוע : "הייתי עץ לאחר שהייתי הר " (עמ' 59)
חייק : " אבל הבלות משאירה סימנים בשפת החרשים" (עמ' 14)
גלבוע : "והחרשים מתאווים לראות מפיהם מה השעה המדויקת " (עמ'62)
אלה רק מקצת מן הדברים .
אם ניראה את הספר הזה כיצירה אחת , נגלה לאורכו שינויים בסגנון .
נמצא גם חזרות על ביטויים , דבר המזכיר סיפור אגדה מבחינה צורנית ,
ומשחקי מלים נהדרים כמו ירחים-ירכים , צדק-צדף , לעצב את העצב ועוד . בתוך הפואמה משובץ גם קטע תפילה של מקהלה (עמ' 25) , המזכיר את קטעי המקהלה שבטרגדיה היוונית . הטון בקטעי המקהלה הוא תמיד מרגיע ,כמעט ילדותי . הקטעים כתובים בפשטות , כמו מזכירים את קול העם . אם פואמה זו נכתבה ב- "שלהי דברים מגיחים מעבר לחפצים השקופים כמו בבית והכיסופים לבית הוא הבית " , אפשר לאחל ליואב חייק , הבורח מן ההתרחשויות בבית , שיברא לעצמו בית משלו , בית במקום כיסופיו.
כתבתי זו פורסמה בעל-המשמר 23/12/1988
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!