יום שבת, 20 ביוני 2020

מן הבוידעם של שלמה שפירא על ארז ביטון

שלמה שפירא

מן הבוידעם של שלמה שפירא על ארז ביטון

***
לכבוד ידידי המשורר ארז ביטון,
שלום רב.

הנישה האישית המיוחדת הססגונית שלך אין לה אח ורע בפעילות הספרותית,התרבותית,הציבורית,החברתית המתמשכת לאורך שנים בארצנו.
אתה מהווה קרן אור ודוגמה טובה ביישום פלוריזם כלל תחומי ,דבר הניכר
בהוצאת כתב העת  "אפיריון" לאורך שנים שבו מתפרסמים כוחות חיוביים
וטובים מכל הזרמים,מכל הגוונים,מכל הגילים ,מכל השכבות תוך מתן במה
ראשונית ליוצרים צעירים בתחילת דרכם.
אתה גם "יוצר שטח"-"יוצר בשטח" שרוקם בהתמדה,בנחישות ובעקביות
מפגשים תרבותיים-ספרותיים באזורי מצוקה ובעיירות פיתוח וגם בכל מקום
בארץ ומוציא אותם לפועל ואני הייתי עד לכמה מהם. פעילות זו היא תרומה
כנה ואמתית להחדרת תרבות וספרות באוכלוסיה  העממית בארץ והרבה
תלמידים מכל הגילים יוצאים  נשכרים מכך.
את הנישה הזאת צריך להוקיר,לחזק ולתמוך בכל דרך כי היא טובה וחיובית
לכולנו.
ארז ביטון הוא איש יקר וחשוב לי ולהרבה מעמיתי המשוררים והסופרים בארץ.

20.02.2006

***
שיר מאת ארז ביטון שאהבתי:

ארז ביטון

בחדרים האטומים

בתוך הפחד הגדול
התחככנו זה בזה
להרגיש חם
להרגיש ילדים
בחדרים האטומים
היינו כלנו ילדים.

***

שלמה שפירא 

הבגדים אשר לידידי
                  
מה רואה אדם בעין אחת פקוחה ...
מה רואה אדם  בעין אחת קמוצה ...
מה רואה אדם ששתי עיניו פקוחות
מה רואה אדם ששתי עיניו קמוצות
איך רואה עוור כל אלה
ומצביע עלינו ברואים
כמה אנחנו ערומים.

***

שלמה שפירא

סבטלנה איוונובה
(השיר נכתב בנוסח שירו של ארז ביטון – זוהרה אלפסיה-
           אותו שיר שנלמד בתכנית הלמודים של נשרד החינוך)

תחליטו אתם מי לוקח ? אני או ארז ביטון ?
נכתב באנטרנט על ידי immortal soul  ב- 16:53 28/2/2005



סבטלנה איוונובה
מנתחת מוח אצל בוריס ילצין , במוסקובה , ברוס .
ברברת במרוק.
אומרים עליה שכאשר מנתחת ,
לחמו חולים בקביים
לפלס דרך הקפיטריה
להגיע אל שולי חלוק הרופאים
לנשק את סכין המנתחים
לשים שטרות דולר לאות תודה
סבטלנה איוונובה
היום ניתן למצוא אותה
בירוחם , שכונת מדמנה ד' , מול "סופר זיל וזול" – קופאית ,
הסעד
ריח סלק של בורשט טרי על השולחן מתנודד בָּן שלוש רגליים ,
מטריושקות מרהיבות , מרובבות על רסקלדושקת סוכנות ,
מיטת סוכנות .

***


שלמה שפירא
תודה לארז ביטון
על הקדשת שיר למשוררת המנוחה, רחל עוזיאל פרחי ז"ל 
משוררת שחייב להיות לה מקום ראוי וטוב בשירה העברית
משוררת צנועה ומיוחדת בשירתה שהערכתיה, כבדתיה ואהבתיה מאד
משוררת שעזרה ונתרמה למשוררים אחרים יותר מאשר שתרמה לעצמה 
מגיע לרחל שיר
שמבטא את חסרונה, שמדבר בנכונה וביופי על רחל!
השיר "
חלל שירה"
מופיע ב"אפריון" 114, אביב התש"ע
"בחלל שנוצר בחסרונך
האותיות נטושות...
נדבר בך,
נדבר בשמך
נדבר בך שיר".
***

שלמה שפירא 

הערה: התייחסות זאת כתבתי בתחילת דרכי בנפתולי הבוכולטריה הספרותית. היום הייתי כותב אחרת.

" ארז ביטון לב הארי "  -  טעותו של גיורא לשם (הערה: הכותרת נתן העיתון)

ברצוני להתייחס לסגנון ולניסוח ברשימתו של מר גיורא לֶשֶׁם , "ארז ביטון לב הארי " ( "על המשמר" 14/2/1986 ) ,שלמרות רמתם הגבוהה הם רומזים על תופעה עצובה בחיינו . שתי הכתבות נכתבו ,לדעתי , מנקודת ראות שונות והעימות הרעיוני שלֶשם כפה על כולנו יכול היה להיכתב ברוח אחרת ,במקום אחר ובזמן אחר .

לֶשם מתחיל בטפיחת- מקובלות על ביטון , דברים שבהמשך הופכים להתקפה משוללת-רסן. מבין השורות מפעפעת אוירה מעליבה , כמעט עד כדי לינץ' מילולי כלפי ביטון . הכתבה מציירת תמונה מסולפת שאין לה קשר לדבריו של ארז ביטון בכתבתו "הצלבנים המודרניים" (מעריב 12/1/1986) .

מהיכרותי את ארז ביטון , אין הוא נוהג להגיב על התקפות אישיות , ומי שקורא ברציפות את רשימותיו של ארז ביטון ב"מעריב" יודע שביטון מתיחס לגופם של עניינים ולא
 לגופם של אנשים . לכן ההתקפה האישית על ביטון – לא בעיתון "מעריב" ולא במסגרת במה חברתית – מעידה על התחמקות מהתמודדות מעמיקה כנה ונקייה מספיחים אישיים . קשה לי לתפוס את המניע האמיתי של לֶשם . מי שמכיר את ביטון יודע שכל מבוקשו להביא להפלת מחיצות ולקירוב הרבדים החברתיים בארץ . ביטון בורר את דבריו בקפדנות רבה כדי לא לפגוע בזולת ,והוא עושה זאת כדרך-חיים ובנועם-הליכות מיוחד במינו .

חבל שמערכת המוסף הספרותי של "על המשמר"  לא הקפידה על הבחנה בין התייחסות עניינית לבין סגנון מעליב שלא לצורך , מאמציו של ביטון לפתוח דו-שיח של שיתוף פעולה פורה בין אוכלוסיות מקוטבות בתוכנו (כגון , בין דתיים לחילוניים , בין קיבוצניקים לתושבי ערי פיתוח) נתקלו כאן , לדאבוני , בסטירת לחי . דווקא מעיתון "על המשמר " הייתי מצפה להתייחסות אחרת .

נכתב על ידי שלמה שפירא ב"על המשמר" יום ו' 7/3/1986 ב "דפים לספרות" עמ' 18


 ***

יום שישי, 15 ביולי 2016

שלמה שפירא: אני המזרחי בעברי, לא הייתי רוצה להפקיד את מזרחיותי בידי ארז ביטון / הבעת דעה

שלמה שפירא

אני המזרחי בעברי, לא הייתי רוצה להפקיד את מזרחיותי בידי ארז ביטון

אני מזרחי אומר כל דבר דוגרי דוגרי.
אני משורר ישראלי ולא הייתי כותב שם משפחתי בלועזית בכניסה לביתי.
אני מזרחי עם קצת רקע "שדפקו אותי" אבל אני ישראלי לא מזרחי ולא אשכנזי.
אני העולה החדש מעיראק חוויתי מצוקות, לפעמים עד עוול, אבל זה היה נחלתו של כל עולה חדש שעלה לישראל.
אני ההיסטורי ולא ההיסטרי, מנתח ועוקב אחרי "הזעקות המעגליות" ומרגיש שהכול הבל וזה שמדגישים אמת, לא תמיד אמת יציב נכון וקיים לעד.
עברו עשרות שנים, אני לא מזרחי לא אשכנזי אני ישראלי. עם ישראל חי ונהדר.

אני המזרחי בעברי, לא הייתי רוצה להפקיד את מזרחיותי בידי ארז ביטון.

15.07.2016

פורסם על ידי ב-  








***יום שלישי, 9 באוגוסט 2016

שנת תשע"א (2011) - ארז ביטון שואל את גורן גורמזאנו כלוחמים ותיקים וכמזרחי אל מזרחי בנושא "המודעות המזרחית"

שלמה שפירא

שנת תשע"א (2011) - ארז ביטון שואל את גורן גורמזאנו כלוחמים ותיקים וכמזרחי אל מזרחי בנושא "המודעות המזרחית "

גורן עונה:
...אין מדובר בקינה על קיום מעברתי, אלא...הלם תרבות...בניגוד למה שכתבו רבים מן היוצרים המזרחיים - שהם ניצבו מלאי התפעלות מול ה"קיבוצניקים" והחברה הצברית, ורצו להידמות להם- אני בדיוק להפך...ה'ילידים' נראו לי בלתי מתורבתים, גמלוניים, די בורים...היה אצלם פולחן של בורות, מין בון טון פוסט פלמ"חי, השולל השכלת יתר...הוא מספר על כך בכנות, ולמעשה מעיד שהגזענות היא עניין של גאוגרפיה, ומושתתת עמוק בנפש האנושות...
וכאן, ברגע של מחלוקת, כמו שאומרים בכדורגל. ביטון וגורמזאנו מדברים על השיפור ביחס לתרבות המזרחית, ויש שיפור כזה...
...אנחנו איננו מבינים את שכנינו,...אנחנו נסביר להם מה הפתרון, והם יקבלו....
"המזרח התיכון סביבנו, הים התיכון מחבק אותנו, ואנחנו מסרבים להיות פה...
אין כמעט מחאה ...הים התיכון קורא לנו להיות פה,...

דברים מתוך חוברת "איפA8יון 118 (חוברת המדגישה ים-D7?יכוניות. כתב-עת ים-תיכוני). 
יובל גלעד הביא דברים אלו בחוברת זו.
ביטון - יליד מרוקו
גורמזאנו - יליד מצרים
פורסם על ידי ב-  




הערה: אבד לי הרבה חומר שכתבתי על ערך זה שאבד בגלל סגירת הבלוגים בחברת וואלה.

2 תגובות:

  1. הערתי ב- 21.03.2008 :

    כתבתי אז את הדברים בתחילת דרכי הספרותית וארז ביטון היה מאחד עורכי המוספים הספרותיים שעודדו אותי לכתוב אז וכתבתי כך את הדברים . אז כ"סבון ספרותי וחברתי" ראיתי את הדברים אחרת מאשר היום ,חשבתי שבספרות ,לפחות, יש כנות וניקיון רעיוני ,אבל ממה שלמדתי עד היום , שיש קליקות וכל קליקה "אוכלת" את השנייה ואין פרגון ויש די הרבה "בטיח טיח " בטוח גם בספרות !

    מאז אותה כתבה ,גיורא לשם לא דבר אתי !

    שלמה שפירא

    השבמחק
    תשובות
    1. דפנה , 23:23 21/3/2008:
      בלי להכיר את הפולמוס המדובר, אני סבורה, שכבוד הוא לך, שאיש מעליב ופוגעני בחר, שלא לדבר אתך.. הראה לי מי ידידך, ואדע מי אתה (בפרפרזה)

      מחק

תודה רבה!