שלמה שפירא: "יום ירושלים"

שלמה שפירא

"יום ירושלים"

דבר לא השתנה ולא ישתנה בתכונות האדם, ב- מרכאות ו- בין המרכאות. תכונות סלט אחד בסלטה אחת: "העובדה שאדם מאמין מאושר יותר מאדם ספקן, אינה משמעותית יותר מהעובדה שאדם שיכור מאושר מאדם פיקח" - ג'ורג' ברנרד שו. 

"האני שכחה אותי". "ברנרד שו" כבר לא מתפלפל עמי ולא מתפלסף למעני, הלוואי ואשוב להיות ציפור מדייק כ "סיס" הציפור, רגוע בין אבני הכותל המערבי וב- "יום ירושלים" שלי לחגוג. עליתי לארץ ישראל ברגליים חזקות והיום אני כמו המדינה ב-אימפקט (דחיסה, התנגשות השפעות חזקות מימין ומשמאל), כמעט ואין לי רגליים לסחוב כנפי הנשרים שלי ומה עם להבין כל דברי "הנשר הגדול" ?

כך בכל יום שישי - בסדרת "רשת" בתכנית "קול התור" מבוקשים אנשים המאשימים את הנסיבות כגורמים לעיצובם והמתקדמים בעולם הם אלה המחפשים לעצמם את נסיבותיהם. - גם מתוכניות אלה אני פסימי.

נולדתי בעיראק והייתי עולה חדש בארץ ישראל וחשבתי שאפשר מערב בלי מזרח ומזרח בלי מערב, העדפתי בבגרותי על כורחי את המערב כי לא רציתי להיות חצוי בארץ ישראל שייסדוה האשכנזים, גם ניסיתי גם הצלחתי שלא להכניס על כורחי הרגשה חצויה בין מזרח למערב.

הכל היה טוב ויפה עד הימים הקשים האלה, לעם ולמדינה. 

"יום ירושלים" הגיע - "הכתלה החריפה", מלכת הפריחה הסתווית גמרה לפרוח בירושלים ו- "סיס החומות" - עוף מעופף ללא לאות מבלי לנחות בשום מקום, חייו בשמים קרובים לאלוהים ומתמחה בשירה בתעופתו , נוחת בירושלים להזדווג בין אבני הכותל המערבי. נתיב נדידתו נמדד על פי כמויות האור ולא על פי כמויות החושך ונדיב בשירתו.

סיס גם יעביר פתק משאלותי מארץ מולדת לארץ הולדת וירקם שוב קשר בין מערב למזרח, בין עבר להווה . סיסים למרות היותם קטנטנים, מומחים בתקשורת ובשירה.

מה עם פרקי ה- "תהלים" שקראתי בבואי לפקוד את הכותל המערבי?

לימדו אותנו "שקספיר" ולא "תהלים". "תהלים" למדתי לא בארץ ישראל. למדתי בבית כנסת בבגדאד אצל מלמד עיוור שידע כל פרקי התהלים בעל-פה, כאשר אמי ואבי ישבו במרכז בית הכנסת ושמעו דרוש מפי רב לפני תפילת "מנחה" של שבת.

עכשיו - מנסים שלטונות ישראל ללמד תוכן יהודי כמו "תהלים" במקום "שקספיר". זה לא עוזר ולא יעזור - נציגת שירתנו הנוכחית שרה שקספירית ב- "ליברפול" וזכתה בנשיקות מ- "שרה וביבי".

20.05.2023