יום שני, 6 באפריל 2020

שלמה שפירא: ה"דבש" וה"עוקץ'' בדיור מוגן

שלמה שפירא

ה"דבש" וה"עוקץ'' בדיור מוגן

ה"דבש" וה"עוקץ" הם שני דברים העומדים תמיד זה מול זה.
לא ימצא האחד מהם כי אם בהימצא חברו
ומקום שאין"דבש" אין "עוקץ".
שתסתובב הדבורה עם הדבש שלה עם העוקץ שלה עם הדידוי המתוק מפרח לפרח שלה,
עם יחסי תן-וקח האצורים במלכות שלה,
אך מי ירצה ללקק דבש שאובד כאשר העוקץ הולך ואובד גם כן.
לא נורא שעוקצים אפילו פרח-זקן היום,
זה יעבור.

6.04.2020

3 תגובות:

  1. שלום שלמה

    אני שמחה לקרוא את שיריך. תמיד היו אקטואליים בנושא, בהתבוננות המעמיקה שבך ובדרך התבונה והרגישות בה את מגיש לנו את היצירה.
    ציטוט מדבריך:
    ה"דבש" וה"עוקץ" הם שני דברים העומדים תמיד זה מול זה.
    לא ימצא האחד מהם כי אם בהימצא חברו
    ומקום שאין"דבש" אין "עוקץ".

    זה האיזון שבטבע. וזה דומה לאיזון אחר "מתח ורגוע" שקיים ביצרות אומנות כמו : ציור, פיסול, מוסיקה ומחול


    הישיבה המתמשכת בבית לא מרפה ממני את היצירתיות. אני מצרפת את הסרטון שהפקתי השבוע.


    תמשיך ליצור. זאת הדרך היחידה שמשאירה אותנו שפויים בימי הסגר אלה.

    איזה מזל שיש לנו את זה ולא צריכים כרגע לצאת החוצה לקבל השראה .

    ההשראה היא בתוכנו .
    תשמור על הבריאות
    חג שמח
    רנה ד.

    השבמחק
  2. הפתרון של המות כנרמז מדבריך הוא אולי חיזוק ל"עוקץ". צריך להשקיע, מדינה, חברה, חנוך, יחסי אנוש בזקנים ואין אשליות בקשר לכך. פוליטיקאים ומוסדות רשמיים ולא רשמיים לא משקיעים אלא במה שמניב להם פרות אישיים ומפלגתיים. מה יש לזקנים להציע?... התשובה ברורה ויחד עם זה מזמזמת ואמורה לא לתת מנוח...
    יונתן ג.

    השבמחק
  3. מאד חמוד, עם חוש הומור וקריצה לקורא, כיף! חג שמח עד כמה שאפשר היום, במכת הבדידות!
    ענת וחזי

    השבמחק

תודה רבה!