יום רביעי, 5 בספטמבר 2018

שלמה שפירא: אזכרות פותרות בעיות של זמן בימים ההם ובזמן הזה / הבעת דעה

שלמה שפירא

אזכרות פותרות בעיות של זמן בימים ההם ובזמן הזה

שמתי לב גם היום שאצל כמה אנשים מיוצאי בבל וגם מיוצאי מזרח אחרים מדגישים שיש אזכרה פה ואזכרה שם ושאלתי עצמי האם זה כך.
אצל יוצאי עיראק בעיראק וגם בישראל אצל המבוגרים והקשישים
זוכרים אזכרות יותר משמחות.
כילד הרבה שמעתי על אדם זה או אחר על "קיננה" ועל מצב בו מבטא יהודי את עצמו בצורה של "קיננה".
"קיננה" זה "קינה" אבל היו מדגישים אותה בצורת הבעה מאורכת. 
בקינה ממושכת היו יהודי בבל מקוננים תמיד על הישיבה בנכר. תוך הבעת קינה זכרו את ציון. אין גלות אחרת מגלות בבל שזכרה זוכרת ותזכור את הנכר. יהודי בבל הרגישו את הסבל, הם הכי סבלו וסבלו מן הגלות.
המלחמה ב- "שמד" זה היה בעיקר שלא להמיר את הדת היהודית.
במקרים בודדים מאד מאד בקהילה שהיו נשים שהמירו את דתן מכורח או לא מכורח היו נשים אלו "משומדות" והוחרמו על-ידי בני הקהילה היהודית.
אני זוכר את עצמי כילד שכל אימא יהודיה זכרה את הסיפור על "חנה ושבעת בניה" שקשור לשמד.
לפני כחודשיים שאלה אותי בחורה מן המשפחה בוואטסאפ: "מה רוצים כל-הזמן ממני מן המשפחה המורחבת שנזכרים ושולחים לי וואטסאפ על אזכרות ועל השמחות אינני שומעת כי, כנראה, שומרים להם בחדרי-חדרים מעין הרע.

5.09.2018

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!