יום שבת, 1 בספטמבר 2018

שלמה שפירא: אם ומתי יגיע האדם לארמון נִכְסָפוּתוֹ / שיר

שלמה שפירא

אם ומתי יגיע האדם לארמון נִכְסָפוּתוֹ

אדם מבקש שמשעולי תקוותיו יביאוהו לארמון רב תפארת.
אם ומתי יגיע האדם לארמון נִכְסָפוּתוֹ?
הצפייה באדם אינה תלויה רק בו, היא חיצונית לו
היא איננה רק חלק ממהותו הפנימית, היא גם חלק ממהות האנרגיה הסובבת אותו.
יחכים ויחכים האדם ודרכי נדודיו קשורים גם באושר גם במכאובים.
גם ככה קשה לאדם החכם באנרגיה הנמוכה שלו.
האדם נוטה ומבקש להתייצב כמה שיותר ויותר על כל דשא שלרגלי שׂיח אוהבים ואוהדים ולא מצליח
אז איך יצליח לדרוך מחדש את הירח ואת ארמון מחצית החיים שלו?
אדם חכם וחוכמולג מבקש יותר אור מן החושך יותר מכל יצור אחר
אך הפוטוסינתיזה שלו תמיד נכשלת ואם כשל בהּ הוא חייב לנדוד ולנדוד.
קיימת הבחנה בין חוקיות העולם הספיציפי המיקרוסקופי
לבין חוקיות העולם הכללי הכולל המאקרוסקופי
ואדם כמו נמר כמו חתול אינו יציב כלל וכלל
נודד ממקום למקום 
יש בו ארמון הנכסף לו מאד
וְאֵין לו.

1.09.2018, סליחות בוקר תשע"ח

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!