יום שישי, 6 באפריל 2018

שלמה שפירא: על המימונה ועל הגזמתה (בשיר)

שלמה שפירא

על המימונה ועל הגזמתה (בשיר)

הגזמה

הביאו שירת ים הגאולה ולא שירה גבנונית עמוסה שלא תביא גאולה לאדם.
שירת האדם - תרבחו ותסעדו תרבחו ותסעדו תרבחו ותסעדו - הָרֵי סעודה ומתיקה, רווח וזכייה כל-כך עמוסים ומבוקשים לניחוח האדם.
היש אמונה וישועה בהילולות המימונות של האדם?
אז מה כל החגיגה?!
ובכל זאת, תרבחו ותסעדו - נרבח ונסעד אמן ואמן!!!       6.04.2018


******************************************************

****
המימונה היא סגולה
כתבה שלי בעיתון "הצופה" מיום 7/4/2002


אני מאמין להצהרתם של מתכנני המימונות הציבוריות, שלא כמו כל שנה, השנה לא היו חגיגות ציבוריות המוניות בגלל תחושת הצער של הימים האלה. ובאמת, הצער היום קשה מנשוא, ולא רק בגלל היעדר הביטחון האישי והמלחמה בטרור שנכפתה עלינו.
ולעצם חגיגת המימונה, היא נחגגה פנימה, בבתינו, במעין מפגשים אישיים, שכן-שכן, חבר-חבר, מכר-מכר. כי חשוב מאד להמשיך ולחגוג את המימונה גם בימים אלה שהרי יש האלה בינינו שהמימונה בשבילם היא יום סגולה לכל השנה. וכאן ברצוני להדגיש שמסורת דומה למימונה ("המרוקאית") הייתה נהוגה כמעט אצל כל עדות המזרח. אצל יוצאי עיראק, למשל, יש מנהג לצאת לחיק הטבע במוצאי שביעי של פסח ולמחרתו, להימצא בקרבת מים. וישנו מנהג לטפוח בענפים ירוקים על הכתפיים ולקרוא "סנתק כצ'רה", כלומר "שנה ירוקה". גם דלתות הבתים היו פתוחות בערב זה לכל דיכפין, וכיבוד מונח על השולחנות. אצל עדות אשכנז באה השמחה לידי ביטוי באמירת זמורות במוצאי החג. הרבה שנים הייתה תזמורת המשטרה מנגנת זמירות ושמחת חג אמתית שרתה על תושבי ירושלים, כשהילדים רוקדים ומוחאים כפיים. עצם העובדה שערב זה ולמחרתו מהווים ראש השנה לראשי החודשים, ראו בהם כמעט כל עדות ישראל סימן טוב לכל השנה.
אני לא שמעתי על המימונה, למרות שהיו לי שכנים יוצאי מרוקו, עד שנת 1967. אז, בשנות עבודתי הראשונות באוניברסיטת תל אביב, ניגשה אלי עובדת משק שבקושי השיגה את לחמה וביקשה ממני לסור לביתה במוצאי החג השני של פסח ולחגוג בביתה את המימונה. בביתה היו מוזמנים רבים, קרובי משפחה, ידידים וחברים. לאחר מכן היא התוודתה בפני שהוציא את מיטב חסכונותיה, כפי שהיא נוהגת כל שנה, לצורך האירוע, כי בשבילה המימונה הוא יום סגולה יחיד ומיוחד. לפני כחמש שנים הוזמנתי לחגוג את המימונה אצל איש רוח, שהוא גם איש ציבור ידוע, ולביתו הגיעו אנשים מן האליטה של הציבור הישראלי, פוליטיקאים, אנשי תרבות, אנשי ציבור, אך האמת היא שלא נהניתי באותה מידה כפי שנהניתי אצל אותה אישה פשוטה.
אז הרגשתי את החמימות הביתית, האמתית, היוצאת מן הלב ונכנסת פנימה. שמחה לשמה ולא למראית עין או לניצול פוליטי-ציבורי כלשהו. במימונה כל אחד מאתנו יכול למצוא בה רגע של רוחב לב והנאה, התוודעות למנהגו של האחר ואווירה של התקרבות. מימונה בהחלט יכולה לקרב לבבות גם בין שכנים עוינים. בערבית ישנו פתגם "סאעה לרחמאן וסאעה לשיטאן" (שעה לרחמן ושעה לשטן), ובהחלט המימונה היא שעה לרחמן.
שלא כבשנים עברו, במימונות הציבוריות של היום וגם במימונות אישיות רבות מי שמסב ליד השולחנות הם הפוליטיקאים ואנשי הציבור, ורוב המוזמנים עומדים. העמידה הזו מזכירה לי את "עמידת האחים גם יחד", והיום בימים טרופים אלה, היא משמעותית עוד יותר, שהרי כולנו צריכים לעמוד ביחד כאחים ולדחות כל רוע ושטנה ומשחית מעלינו.
זכורה לי רשימתה של תמר אבידר ב"מעריב", בפינתה "חיים ואוהבים" בקטע "זכות המיעוט" (1985), שביטאה בהומורסקה עוקצנית את המימונה הציבורית ההמונית והציע מימונה פולנית-רוסית. אחת המגיבות לכתבתה כתבה: "טוב שהצעת לכוון זרקור קטן, אך קולע על ה"טראסק" הגדול של המימונה שהכל רוקדים סביב...".
אני, בכל אופן, רואה בעין טובה אפילו את האירועים הממלכתיים המנופחים של השנים האחרונות (מתחילת שנות השמונים) במימונה, והזמן יעשה את שלו לטובה.


  
****
מימונה אשכנזית (לפי נירה רוסו) 
7 ימים – ידיעות אחרונות – 25.7.2008 עמ' 72
הקטע נכתב בבלוג ב-28/7/2008


למימונה אשכנזית –
ארבעה דברים דרושים לכך :
1. מאורע שפוקדים אותו כל שנה .
2. משפחתיות (אשכנזית רצויה !) .
3. הצורך ב-פְרֵחיוּת .
4. שילוב אינטלקטואליות .
נירה רוסו מוכנה "לרדת לעם" ולהיות "לפְרֵחָה במשפחה" .
הדברים נאמרו בציינה את פסטיבל "קול המוזיקה" שמרכזו ב"כפר בלום"
שה/מתקיים בימים אלה  .
ו"המוזיקה"-"המוזיקה" לעומת "תרבחו ותסעדו"!-אבל בתשלום     ( 2/4/2010 23:57  )



 ****
חג-הפסח משתלב גם השנה וכמדי שנה, ב- "חזרה המימונית-השנתית" בחוצות יישובינו. והפעם גם באקדמיה.
יום עיון אקדמי יתקיים בנושא זה:


יום העיון מתקיים ביום רביעי, ט' בניסן תשע"ד, 9 באפריל 2014, ב- מרכז הקונגרסים, המכללה האקדמית אשקלון ובו יברכו, ישמעו הרצאות:
פרופ' אהרן ממן - מקורו של חג המימונה: אמונות ודעות
הרב פרופ' משה עמאר - אפיית מצות בפסח, ומצה שרויה
ד"ר אלישבע שטרית - המינדרה / משחק ילדים בחול המועד של פסח
ויהיו שירה ופיוט מטעם התזמורת האנדלוסית החדשה ב- אשקלון עם הסולנים: אמיל זריהן ובנימין בוזגלו. 



**** 
כך חגגו את המימונה בתארודאנת שבעמק הסוס - כתבה ארוכה מאת ד"ר יוסף שטרית, ב"דבר", עמוד 14, יום ראשון, כ' בניסן תשמ"ד, 22 באפריל 1984 (בכתבה, שתי תמונות מן המימונה בארץ במסגרת "תרבחו ותסעדו)

עד עצם היום הזה החוויות המרשימות ביותר שנשארו לי מחג המימונה, מאז הייתי ילד ועד היום, אלה חוויות הקושרות את חג המימונה לטבע. קיימות תיאוריות וסברות רבות לגבי מוצאו של חג זה. אמנם, החג מבחינה היסטורית (כנראה) הוא חג די מאוחר, מהמאה ה-18 ועד היום. אין עדויות על קיום החג קודם ל-200 השנים האחרונות. החג כנראה קיבל את אופיו, ואת צביונו הידוע, מהמאה ה-19 ועד ימינו. אני עצמי לא גיליתי שירים בהם מוזכר חג זה בתקופה מוקדמת יותר. בשירים שגיליתי, לכל המוקדם מהמחצית של המאה ה-18, מוזכר חג המימונה. במיוחד ע"י המשורר רבי שלמה גוזלאן, חי בדרום מרוקו על פאתי הסהרה. בקהילת תאמגרות. בתוך שיר על פסח ועל סמליותו של הפסח, חג המימונה מוזכר בסוף השיר בערבית יהודית. בשירים אחרים שגיליתי גם מהמאה ה-19, חג המימונה מוזכר בהקשר למלחמה אפשרית, בין היהודים למוסלמים (אויביהם).


את השירים מצאתי בכתבי-יד, שנכתבו בדרום ומערב מרוקו, או בהרי האטלס. האם אלה הם הדים למלחמות של ימי הביניים בין היהודים למוסלמים, אולי? האם אלה הדים לעוינות ששרה בקהילות מסוימות, במיוחד בקהילות של הרי האטלס, או בקהילות של העמקים הדרומיים, בין הקהילות לבין שכניהם? זאת קשה לדעת במצב העכשווי של המחקר.


בשירים מסוימים יש בהחלט זכר ואזכור לחג זה, אבל ללא הסממנים שאנו מכירים, של אירוח ושל אוכל, מטעמים, דברי מתיקה ועוגות.
למעשה, רק רבי דוד בוזאגלו הקדיש שיר בערבית לחג המימונה. השיר נכתב כנראה בשנות החמישים או השישים, ובו מתואר הווי החג באופן שחיו אותו קהילות מסוימות במרוקו. החג נתפס כסמל לידידות ששררה בין היהודים למוסלמים, בין ההמונים היהודים להמונים המוסלמים. המשורר יוצא חוצץ נגד המנהיגים הערביים המסיתים את ההמונים נגד היהודים, למרות העובדה, שהשכבות העממיות חיו עם היהודי ואף קיבלו אותו כאח.
החג הזה נקשר אצלי לטבע. כל סממניו הם סממנים של התחדשות הטבע. היהודים חגגו את חג המימונה אחרי צאתם מתפילת מנחה, בשמיני של פסח. מיד אחר התפילה, המתפללים נהרו אל מחוץ לשכונת היהודים, לכרמים ולפרדסים, כדי לראות את האילנות והעצים בלבלובם, וברכו את ברכת האילנות, וזאת משום שהאילנות פורחים ומלבלבים בזמן זה של השנה.
אחרי מנחה והברכה, הגברים עם הילדים שהתלוו אליהם חזרו לביתם לאכול סעודה אחרונה של החג. לאחר מכן, כיוון שכמעט כל משפחה בקהילה הייתה קשורה עם מכר מוסלמי, החי מחוץ לשכונת היהודים, הגבר או האישה או שניהם יחד, הביאו למוסלמי הידיד סל מלא מטעמים יהודיים של פסח. הסל הכיל פשטידה מביצים ובשר, מטעם יהודי מובהק, וכן מטעמי בשר אחרים, מצות וסלטים, גם אם המוסלמי היה ברוחק מספר קילומטרים מהיהודי...המוסלמי קיבל את היהודי על=פי כל כללי טקס האירוח המזרחי, והגיש ליהודי מטעמים, בעיקר פֵרות. בסל שהתרוקן בינתיים היהודי קיבל מוצרי חלב (חלב, לבן, חמאה9, קמח ושמרים. את השמרים אי אפשר היה לקנות בשוק, ולא ניתן להחזיק בבית בימי הפסח, מחמת החמץ, והכנתם דרשה זמן רב. כך שאת השמרים סיפק המוסלמי. המשפחה המוסלמית ידעה שבלי שמרים היהודי לא יוכל להכין לאותו ערב בצק.
חג המימונה בעיני מסמל את היחסים הטובים בין אדם לאדם, בין היהודי למוסלמי, בין היהודי למוסלמי השכן...
המנהג הזה הקיף את כל הקהילה היהודית, בעיירות ובכפרים, כמו תארודאנת, וכן בקהילות חצי-עירוניות. לא כן הדבר בערים הגדולות, בהן הניכור בין היהודי למוסלמי גדול יותר, להוציא ערים כמו מרכאש, סווירא (מוגדור) ואגאדיר...
...במישור אחר, החג בארץ קיבל אופי חדש לגמרי, בלתי מוכר, אופי המוני שברוב המקרים קיבל צביון פוליטי יותר מאשר צביון חברתי-תרבותי. כינוסי ההמונים של יוצאי מרוקו בחג המימונה, שבאו על רקע תדמיתם ודימוים של יוצאי צפון-אפריקה בארץ, נתנו צביון חדש, צעקני, ולפעמים זול. לחג שהיה במהותו משפחתי בלבד, מסורת הפיקיניקים ההמוניים שרווחה בארץ השפיעה על מהותו של החג בגלל סממנים של ריקודי בטן ושל זלילה לא מבוקרת יצאו רבנים נגד צביון זה, ובשנים האחרונות אנו עדים לניסיונות של מתן כיוונים חדשים לחג, כמו הפצת ידע על תרבות צפון-אפריקה וניסיונות לשינוי תדמיתם ודימוייהם של יהודי צפון אפריקה.   (1/4/2013 08:52 )



****
יעקב ועקנין ממורשה על המימונה: אנחנו (המרוקאים / יוצאי מרוקו) נהפוך אותה לשמחה של כל עם ישראל


"העיר", 27/4/1984


...משה ורבין, ראש מועצת רמת-השרון, שהסתובב בגלימה מפוספסת ועל ראשו תרבוש אדום, כמנהג הגברים במקום, והלך לאכול בליווי פמלייתו מהמופלטה שהכינה סילביה אזולאי. "המימונה זו השמחה הכי גדולה שלנו,ואנחנו נהפוך אותה לשמחה של כל עם ישראל," אמר יעקב ועקנין, תושב מורשה. אם לשפוט על פי מספר הפולנים, העיראקים והפרסים שהסתובבו שם, אנחנו בדרך הנכונה...   (בכתבתה של ורדה ינון)


****
הערה שלי: למעשה, "המימונה" או "המרוקאים" תפסה/ו גל באור ירוק תמידי עם הגל המחאתי-חברתי בתחילת שנות השמונים!      ( 2/4/2013 19:04  )

********************************************


עיין ערך "מימונה" בבלוג של שלמה שפירא


יעקב ועקנין ממורשה על המימונה:אנחנו(המרוקאים/יוצאי מרוקונהפוך אותה ...

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
שלמה שפירא יעקב ועקנין ממורשה על המימונהאנחנו (המרוקאים / יוצאי מרוקונהפוך אותה לשמחה של כלעם ישראל "העיר", 27.

הצורך לפעול להרגעת הרוחותגם במסגרת החגיגה העדתית(המימונה)/לילי גלילי ...

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
 הצורך לפעול להרגעת הרוחותגם במסגרת החגיגה העדתית(המימונה)/לילי גלילי ב"הארץ", 1/4/ 1983. שלמה שפירא. תרבות מול מורשת. כאב "אשכנזי" בצייר מרוקאי ...
israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
 שלמה שפירא דודו דותן: "המימונה שלי" כפינת "הדרן" ב"צומת השרון" מיום 9 במאי 1986 חלק גדול משנות ילדותי גרתי בדימונה...היתה זו תקו.

שלמה שפירא:פסח ומימונה,"סנתק כוצ'רה" כלומר "שנתך ירוקה", על יום הבטלה ...

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
  שלמה שפירא. פסח ומימונה. אנחנו נמצאים כעת בחול המועד פסח, בימים שרק מלאכות לצורך שמחת החג נעשות וכל המלאכות שיש בהן טירחה יתירה נעשו כבר קודם.
  
israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
  שלמה שפירא בינתיים עד שהמשיח יגיע מגיע שמעון פרס מלווה ב"אוחזת-מטרייה מעל ... מימונה לקירוב לבבות אולי נחוצה לארץ זו, אך הפרסומת הטירופית הופכת מנהג ...

"ובלבד שלא תהיה מימונה" / שאול פרנקל, עיתון דבר 22/7/1983 - שלמה שפירא ...

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
 שלמה שפירא כותרת מ- כתבה "ובלבד שלא תהיה מימונה" ל- שאול פרנקל, "דבר", יום ששי, י"ב באב תשמ"ג, 22 ביולי 1983, על 220 אלף ראשי בתי אב ממ.

המימונה הישׂראלית-עירונית-ציבורית-המזמינים: יעל גרמן וחברי מועצת העיר ...

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
 שלמה שפירא. בברכת תרבחו ותסעדו. המימונה הישׂראלית-עירונית-ציבורית. טקס מימונה. המזמינים: יעל גרמן וחברי מועצת העיר מהרצליה. המוזמנים: כל עמך ישראל ...

ההכנות לחג-הפסח בעיראק וגם על "יום הבטלה" המקביל ל"מימונה" הצפון ...



israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 

  שלמה שפירא ההכנות לחג-הפסח בעיראק, על החג ועל מוצאי-החג מפורים עד ... ההכנות לחג- הפסח בעיראק וגם על "יום הבטלה" המקביל ל"מימונה" הצפון-אפריקאית ...



המימונה היא סגולה, מימונה אשכנזית (לפי נירה רוסו) - שלמה שפירא (1938 ...



israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 

  שלמה שפירא. המימונה היא סגולה. מימונה אשכנזית (לפי נירה רוסו). המימונה היא סגולה. כתבה שלי בעיתון "הצופה" מיום 7/4/2002. אני מאמין להצהרתם של מתכנני ...




בברכת תרבחו ותסעדו-המימונה הישׂראלית-עירונית-ציבורית בגן בן שפר ...


israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
  שלמה שפירא. בברכת תרבחו ותסעדו. המימונה הישׂראלית-עירונית-ציבורית. טכס מימונה. המזמינים: יעל גרמן וחברי מועצת העיר מהרצליה. המוזמנים: כל עמך ישראל ...


מימונה - שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר


israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
 מימונהשלמה שפיראמימונה. לכל אחד מאיתנו יש כבר גן-סאקר משלו. ויודע לעשות על השיר כמו על האש. ויודע להעלות המונים ולהביא נשיאים. ויודע להצדיע בַּשּיר ...


יוצאי צפון אפריקהלא מספיק סגן יו"ר אחדדרושים חמישה סגני יו"ר בארץ ...


israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
שלמה שפירא לא מספיק סגן יו"ר אחדדרושים חמישה סגני יו"ר בארץ וארבעה סגני יו"ר בעולם לארגון העולמי של יוצאי צפון אפריקה בחו.

יוסף שטריתבעיתון "דבר"  22באפר'1984,כך חגגו את המימונה בתארודאנת שבעמק ...


israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
  שלמה שפירא כך חגגו את המימונה בתארודאנת שבעמק הסוס - כתבה ארוכה מאת ... של יורם פרי על "מדוע בני עדות המזרח ניציים יותר" וישנם הסברים מכיוונים שונים, ...





צפת סוערת בשל השתתפות רקדנית בטן בפתח חגיגות המימונה באפריל 1984 ...


israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
  שלמה שפירא צפת סוערת בשל השתתפות רקדנית בטן בפתח חגיגות המימונה באפריל 1984 הארץ,24.4.1984, בכתבה מאת סופרי "הארץ" וכתבי עתי"ם.

צפת סוערת בשל השתתפות רקדנית בטן בפתח חגיגות המימונה באפריל 1984

הארץ, 24.4.1984, בכתבה מאת סופרי "הארץ" וכתבי עתי"ם

  

בצפת סערו הרוחות ביומיים האחרונים בעקבות השתתפותה של רקדנית-בטן בפתח חגיגות המימונה אמש באחד מבתי המלון בעיר. בלוחות המודעות בעיר פורסם כי בטקס חגיגות המימונה, שמארגנת מועצת הפועלים, תופיע רקדנית-בטן ידועה במספר הופעות מיוחדות. הרב דוד דיין רבה של צפת הודיע, כי לא ישתתף בחגיגות, וכך עשו גם כמה מפרנסי העיר. לנוכח התנגדות הרבנות לחגיגה, ביטל ח"כ אהרון נחמיאס את השתתפותו. הוא אמר לרב הראשי, כי אם הרב לא מגיע, אין סיבה שהוא יכבד בנוכחותו את הערב.

עיריית צפת עורכת היום, בשיתוף המרכזים הקהילתיים, חגיגת מימונה משלה ביער בריה הסמוך לצפת.

 2013, אפר׳ 1, 16:48


איך מונעים ניצול לרעה של המצב הכלכלי בידי גורמים בלתי אחראיים/1986 ...


israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
 שלמה שפירא איך מונעים ניצול לרעה של המצב הכלכלי בידי גורמים בלתי אחראיים "מימונה בנוסח אשכנזיהשנה בבית טדי קולק" מאת אריה בנדר, מעריב,

בחגיגות המימונה בשבוע שעבר-שלי יחימוביץ': ב"חותם על המשמרבכותרת ...


israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
 שלמה שפירא שלי יחימוביץ': ב"חותם על המשמרבכותרת - גרעין / בדימונה אין חדש, מיום 9/5/ 1986 בחגיגות המימונה בשבוע שע. 



עיין ערך "מימונה" בבלוג של שלמה שפירא - שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר 


israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
  שלמה שפירא. פסח ומימונה. אנחנו נמצאים כעת בחול המועד פסח, בימים שרק מלאכות לצורך שמחת החג נעשות וכל המלאכות שיש בהן טירחה יתירה נעשו כבר קודם.
 




2 תגובות:

  1. 6.04.2018
    תרבח ותסעד. מחר אלך למוזיאון ישראל
    עזרא ש.

    השבמחק
  2. *
    *
    *
    *
    * ... ויפה הצלחת להעביר ניחוחות ריחניים של הרדוף וטבע שנה טובה וירוקה חג פסח שמח
    שלמה ב.ש.
    *
    לשלמה רוב שלומות,
    נפלא נפלא לקרא את מאמריך. הרבה תודות.
    צפורה א.

    השבמחק

תודה רבה!