יום שבת, 25 ביוני 2016

שלמה שפירא: כשבאים לקיבוץ יראון / שיר

שלמה שפירא

כשבאים לקיבוץ יראון

כשבאים לקיבוץ יראון עם שחר הבוקר
השער חסום והשומר מצלצל למי שצריך לצלצל
בינתיים, הוא מציע כוס קפה וגם אגס מעצי הקיבוץ ומחכה בשקט לאישור.
כמה שקט ויפה כאן!
נשמעת המולת ציוצי צפרים בהמיית רוח...
המחסום מתרומם. כמה חבל שהמחסום התרומם כה מהר.

שנת 2005

תגובה 1:

  1. שלמה שפירא

    סוף שבוע ב "קיבוץ יראון"
    מוקדש ל "יראונים"

    איך מסתכל מלאך

    ביופיו של רקיע

    מפסגת כתפו הפסטורלי של אי ירוק ירקרק

    רמי השומר בפתחו

    בודק כל נכנס בשערו

    מוודא שאתה טבאון לא מחבל

    מציע כוס תה עם לואיזה

    אגס שזה עתה בשל מהמטע ליד הכניסה

    לאחר מכן מאשר בואך
    אתה בפנים ...

    מקום נקי של יראה וכבוד המקום הזה

    הולכים בו בהתרגשות

    משתובבים בו

    שבשבת קטנה מסעירה שבשבת גדולה

    כל משפחה רבת פריחה

    דבורות אינסופיות מפעמות בוקר זהב

    רוגשות בפגות דבשו

    כל צעד ריחות משכרים

    רחש פנימי עוצמתי גאה בלב גאה ברוח

    אני יכול להמשיך ולספר עוד הרבה על המקום הזה

    איך מסתכלות שאר החיות מפינות החי

    איך הפך המקום הזה בשבילן

    אגם ברבורים בצ'ייקובסקי שר

    תחנת הצלה מזמנת לצפרים נודדות עייפות ...

    בלילה

    מקום קטן המקום הזה

    בכל זאת הלכתי בו לאיבוד

    כי צפרי השיר ישנות על גדות צמחי השיר

    צפרי המים ישנות על גדות צמחי המים

    צפרי הנפש ישנות על גדות צמחי הנפש

    הצפרים הצעירות לא נמות

    ממשיכות לעשות שמח בקן

    צפרי סיפור גם הן מתעקשות בלילה לספר סיפוריהן

    שמעתי צרצרים
    מזמן לא שמעתי צרצרים בלילה

    עדיין הם כאן משמיעים קולן

    גם קולה של סבתא בת עמי בקע ממנגל אהבה

    מה סיפרה בהתרגשות לנכדה

    את "שמלת השבת של חנהלה"

    ונכדה - עמד והסתכל בשמים

    חזר על המלים

    והצביע על הירח .

    השבמחק

תודה רבה!