ללא שם , 08:07 11/3/2009: בעקבות ביקור אצל נפשות קרובות אתמול. וכותב אתה רבות על יחסי זוגיות. לצערי, בשאיפה לזוגיות, לעיתים יש יותר אהבה מבזוגיות עצמה. האנשים שאני כתבתי עליהם היו אוסרים עלי לפרסם שיר זה או אחר, בבחינת לכבס את הכביסה המלוכלכת בפרהסייה. אך כיוון ששיריך כ"כ גלויים ואני אוותר אנונימית, רואה שיר זה כנחמתך, אף שצרת אחרים בהגיון אינה נחמה, אופי האדם מוזר הוא, שההגיון והרגש לא תמיד נפגשים.
שלמה שפירא , 22:07 11/3/2009: לגבי השיר שכתבתי , חושב אני שהוא שיר טוב ונחמד , כי המסר עובר מ - עין-המשורר אל הקורא , הממשיך את השיר בעוד תוספות משלו ,
ללא שם , 22:21 11/3/2009: ואני מצאתי את עצמי חושבת, האם בכלל קיימת אהבה. כמו בשירו של ביאליק, אומרים יש בעולם אהבה, מה זאת אהבה". האם אין האהבה משהו פרקטי ופרגמטי. בסופו של דבר, היכולת לספק את צורכי עצמנו וצורכי הזולת. ענית שלמה במילים גדולות על קנטיקה והמרת אנרגיה, כולן נכונות ובכל זאת אקשה. האין האהבה רצף של צרכים שאנו שואבים מהזולת, כביטחון, דימוי עצמי רגישות, כל אחד מאיתנו בעל מינונים שונים של צרכים, והוא יתאהב במי שלפי דעתו עונה על מירב מצרכיו. מסכימה אני איתך שבאהבה צריך להשקיע, לחזור ולהזכיר לעצמינו את הדברים הטובים שמצאנו בבן זוגנו. אך קיים גם מוטיב ההשתנות, והוא בלתי נשלט, צרכיינו עם השנים משתנים, המינונים משתנים, איננו נישארים אותם אנשים, ולפעמים הבן זוג שבחרנו בגיל עשרים לא יענה על מערכת הצרכים שלנו עשור שנים אחר-כך. ההשקעה בשלב זה חשובה כפליים לשרידות המערכת.
שלמה שפירא , 21:57 11/3/2009: אמרת הגיון ורגש ! כל כך נכון הדבר . באהבה - ואת רומזת על רגש - ואני אומר התפעמות רגשית שניכרת בקצב עולה ויורד המורגש בלב ובמחזור הדם , מצב שבו האנרגיה הופכת מפוטנציאלית לקינטית החודרת לתוכנו ו "מביטה וחודרת" ו"חוטפת" ו"משלבת" וגם "נועלת" ... בזוגיות - הקושי שבדבר - ששוכחים את האהבה והקשר הופך מקינטי לפוטנציאלי ומי ששוכח ונשאר בפוטנציאלו, מאבד ענין בהתפעמות הרגשית שבכדי לחוותה צריך להשקיע בהמרה מאנרגיה לאנרגיה ... וכאן החשיבות בהשקעה בקשר הזוגי - לא במה שהכל ברור והולך מאליו ... ושמגיעה הבדידות[ לעתים היא מגיעה עד מחנק ואויבות .
אני מוסיף: שלמה שפירא , 23:06 11/3/2009: אנחנו עשׂויים לא מיקשה אחת בהסתכלותנו על אהבה ושגרה . יש אנשים שמוטיב ההשתנות זר להם ויש כאלה שהוא בוער בהם . יש כאלה שהקרקע המוצקה לרגליהם עוברת רעידת אדמה שהגיון ושגרה יקשו להשיבם לפוטנציאל הבטוח שהיה שגור בהם וכשמדובר בבני זוג ,כאן החזרה תמיד תהיה כואבת ואף פעם לא תהיה שלמה . יש כאלה שברעידת האדמה שמנחיתה אותם מטה יודעים לפלס דרך משופצת עוד יותר מעלה וברוב המקרים רק אחד מבני הזוג "משפץ" את עצמו והשני נכווה קשות . וכאשר יש גם ילדים במוטיב הזה , הדבר מקשה עוד יותר . נכנסים גם כאן גורמי-חוץ למוטיב השתנות , כך שהענין יכול להסתבך עוד יותר . יש בני אדם שרוצים לחוות-לשנות מבלי להסתבך , ואין מצב כזה . ושוב נשאלת השאלה עד כמה אתה נחוש וחזק לשנויים ועד כמה אתה מוכן להקריב למען השנוי ועוד ...
ללא שם , 08:07 11/3/2009:
השבמחקבעקבות ביקור אצל נפשות קרובות אתמול. וכותב אתה רבות על יחסי זוגיות.
לצערי, בשאיפה לזוגיות, לעיתים יש יותר אהבה מבזוגיות עצמה.
האנשים שאני כתבתי עליהם היו אוסרים עלי לפרסם שיר זה או אחר, בבחינת לכבס את הכביסה המלוכלכת בפרהסייה. אך כיוון ששיריך כ"כ גלויים ואני אוותר אנונימית, רואה שיר זה כנחמתך, אף שצרת אחרים בהגיון אינה נחמה, אופי האדם מוזר הוא, שההגיון והרגש לא תמיד נפגשים.
שלמה שפירא , 22:07 11/3/2009:
השבמחקלגבי השיר שכתבתי ,
חושב אני שהוא שיר טוב ונחמד , כי המסר עובר מ - עין-המשורר
אל הקורא , הממשיך את השיר בעוד תוספות משלו ,
ללא שם , 22:21 11/3/2009:
השבמחקואני מצאתי את עצמי חושבת, האם בכלל קיימת אהבה. כמו בשירו של ביאליק, אומרים יש בעולם אהבה, מה זאת אהבה". האם אין האהבה משהו פרקטי ופרגמטי. בסופו של דבר, היכולת לספק את צורכי עצמנו וצורכי הזולת. ענית שלמה במילים גדולות על קנטיקה והמרת אנרגיה, כולן נכונות ובכל זאת אקשה. האין האהבה רצף של צרכים שאנו שואבים מהזולת, כביטחון, דימוי עצמי רגישות, כל אחד מאיתנו בעל מינונים שונים של צרכים, והוא יתאהב במי שלפי דעתו עונה על מירב מצרכיו. מסכימה אני איתך שבאהבה צריך להשקיע, לחזור ולהזכיר לעצמינו את הדברים הטובים שמצאנו בבן זוגנו. אך קיים גם מוטיב ההשתנות, והוא בלתי נשלט, צרכיינו עם השנים משתנים, המינונים משתנים, איננו נישארים אותם אנשים, ולפעמים הבן זוג שבחרנו בגיל עשרים לא יענה על מערכת הצרכים שלנו עשור שנים אחר-כך. ההשקעה בשלב זה חשובה כפליים לשרידות המערכת.
שלמה שפירא , 21:57 11/3/2009:
מחקאמרת הגיון ורגש !
כל כך נכון הדבר .
באהבה - ואת רומזת על רגש - ואני אומר התפעמות רגשית
שניכרת בקצב עולה ויורד המורגש בלב ובמחזור הדם ,
מצב שבו האנרגיה הופכת מפוטנציאלית לקינטית החודרת
לתוכנו ו "מביטה וחודרת" ו"חוטפת" ו"משלבת" וגם "נועלת" ...
בזוגיות - הקושי שבדבר - ששוכחים את האהבה והקשר
הופך מקינטי לפוטנציאלי ומי ששוכח ונשאר בפוטנציאלו,
מאבד ענין בהתפעמות הרגשית שבכדי לחוותה צריך להשקיע
בהמרה מאנרגיה לאנרגיה ...
וכאן החשיבות בהשקעה בקשר הזוגי - לא במה שהכל ברור והולך מאליו ...
ושמגיעה הבדידות[ לעתים היא מגיעה עד מחנק ואויבות .
אני מוסיף:
מחקשלמה שפירא , 23:06 11/3/2009:
אנחנו עשׂויים לא מיקשה אחת בהסתכלותנו על אהבה ושגרה .
יש אנשים שמוטיב ההשתנות זר להם ויש כאלה שהוא בוער בהם . יש כאלה שהקרקע המוצקה לרגליהם עוברת רעידת אדמה שהגיון ושגרה יקשו להשיבם לפוטנציאל הבטוח שהיה שגור בהם וכשמדובר בבני זוג ,כאן החזרה תמיד תהיה כואבת ואף פעם לא תהיה שלמה . יש כאלה שברעידת האדמה שמנחיתה אותם מטה יודעים לפלס דרך משופצת עוד יותר מעלה וברוב המקרים רק אחד מבני הזוג "משפץ" את עצמו והשני נכווה קשות . וכאשר יש גם ילדים במוטיב הזה , הדבר מקשה עוד יותר . נכנסים גם כאן גורמי-חוץ למוטיב השתנות , כך שהענין יכול להסתבך עוד יותר .
יש בני אדם שרוצים לחוות-לשנות מבלי להסתבך , ואין מצב
כזה . ושוב נשאלת השאלה עד כמה אתה נחוש וחזק לשנויים
ועד כמה אתה מוכן להקריב למען השנוי ועוד ...