שלמה שפירא: שנת 1979 - "על הסכסוך הערבי ישראלי - אוסף מקורות ומאמרים ומדריך לתלמיד "הוצאת "תל" מעלות - בצוות : ע' מושקוביץ, א' רומברג - בהתייעצות עם : י' הרכבי, י' ורד, י' פורת, א' סלע, י' רואי, י' עילם, ד' שיפמן, ש' שמיר, י' פוקר. הצוות הונחה בעבודתו על ידי הוועדה לאזרחות : ג' כהן - (יו"ר)

שלמה שפירא

שנת 1979 - "על הסכסוך הערבי ישראלי - אוסף מקורות ומאמרים ומדריך לתלמיד "            הוצאת "תל" מעלות - מהדורת ניסוי בצוות  : ע' מושקוביץ, א' רומברג - בהתייעצות עם : י' הרכבי, י' ורד, י' פורת, א' סלע, י' רואי, י' עילם, ד' שיפמן, ש' שמיר, י' פוקר. הצוות הונחה בעבודתו על ידי הוועדה לאזרחות : ג' כהן - (יו"ר).

חלק א': הציונות בעימות עם הערבים.   פרק א : הסכסוך הערבי-ישראלי עד הקמת המדינה.   פרק ב : הסכסוך הערבי-ישראלי לאחר הקמת המדינה.   

חלק ב': דעות והשקפות  של יהודים וערבים בנושא הסכסוך הערבי-ישראלי.

על - אישים שדבריהם מופיעים באוסף - הפרטים הביוגרפיים.   רשימת המקורות והמאמרים (בציון מקומם בספר)

לקט מפות ורשימת מפות.

הנושא, כפי שעובד באוסף שלפניך, מנסה להאיר בפרספקטיבה היסטורית ורעיונית את הסכסוך הערבי-יהודי בארץ-ישראל ולהביא השקפות ודעות שונות הן של יהודים והן של ערבים לגבי אפשרויות הפתרון של סכסוך ממושך זה.

הערה: החומר נאסף ממקורות שונים: אוספי תעודות, קובצי מאמרים, כתבים, כתבי עת, עיתונות יומית ועוד. 

בעמוד 74 הודעה ביום ו' ה' באייר תש"ח- 14.5.1948 מטעם הסוכנות היהודית לארץ-ישראל ו- הועד הלאומי לכנסת ישראל ו- מרכז המפקד לשרות העם " "גיוס ללא הפסק במשך כל יום השבת על פי היתר מיוחד מטעם הרבנות הראשית - ללא קביעת תקדים - יקיים הגיוס של בני ה-26-35 / שנים 1922-1912, אבות לילדים (כרטיסים ירוקים, אפורים, כחולים) במשך כל השבת. בתל-אביב תפעל לשכת-הגיוס שבסמינר למורות גננות ע"ש לוינסקי, רח' בן-יהודה 193משעה 10 בבוקר עד שעה 5 אחה"צ.     בעמוד 71 מופיעה מגילת העצמאות.

בעמוד 186 :  האסלאם והלאומיות הערבית, מאת עבד אר-רחמאן אל-בזאז / בגדאד 1953, קטעים נבחרים מתוך המאמר:     האם יש סתירה או ניגוד בהיגד "אדם הוא מוסלמי לאומי" או בהיגד "אדם זה הוא לאומן מוסלמי"?...אנשים רבים עדיין מאמינים שהאיסלאם דומה לנצרות או לבודהיזם, היינו שהוא מושתת על אמונות ופולחנים דתיים ועל כללי מוסר ותו לא. אך, למעשה, האסלאם במשמעותו המדויקת הוא סדר חברתי, פילוסופיה של חיים, מערכת של עקרונות כלכליים ושיטת ממשל, וכל זאת נוסף להיותו אמונה דתית במשמעותה המערבית הצרה. כמה מהוגי הדעות המערביים כבר הגיעו לידי הכרה בהבדל הניכר בין טבעו הכוללני של האיסלאם ובין טבעה המוגבל של הנצרות. הנצרות מקדישה יותר תשומת-לב לפרט כפרט ולטוהרו הרוחני, ופחות תשומת לב לפרט כחלק מן השלם וליחסו כלפי אותו שלם. הכרה זו הייתה בלתי נמנעת בגלל ההבדל בטבעיהן של שתי הדתות, בנסיבות ובתקיפות, שבהן התגלתה כל אחת מהן. ישו הנוצרי היה חלק מן החברה של בני ישראל, אשר תחת שלטונה של המדינה הרומית, הייתה נטולת כל חלק פעיל במשטר הפוליטי הקיים, ואילו הנביא, עליו השלום, היה מנהיג ומדינאי כשם שהיה מתקן חברתי ומורה דתי והוביל לדת פוליטית...   ברטרנד ראסל...התייחס לכך שראה באיסלאם דת פוליטית או דת בעלת ייעוד חברתי, החודרת לכל תחומי החיים של הפרט ושל החברה. הוא רואה את הנצרות ואת הבודהיזם כדתות של "פרטים" או כדתות לא פוליטיות...כשם שלא הבינו את האיסלאם, כך לא הבינו את הלאומיות הערבית...

בעמוד 205  :  התיישבות בכל השטחים - יצחק טבנקין " התיישבות ופיתוח מידיים בשטחים המשוחררים. לא מדינה ערבית נוספת. לא פליטים נוספים. עלינו לקרוא עתה לכל יהודי לעלות לא"י ...במשך עשרות שנים לא היו בידינו קרקע, מים, כסף, אנשים ונכונות כלל-לאומית כמו היום. אל נבזבז זאת! נהיה-נא ראויים לשעה גדולה זו בכל משמעותה ההיסטורית.

על פי הרמב"ן - כל מה שנאמר בתורה בקשר לירושת הארץ וכל הצווים ליהושע בן נון ולכלל ישראל בכיבוש ראשון לא נאמר לאותו דור בלבד אלא מצווה לדורות: לכבוש, להחזיק, להתיישב ולא לבטל את הכיבוש, לא את הזיקה ולא את ישובה של הארץ....הרמב"ן עצמו שעלה לארץ עם תלמידיו לא סבר שהוא מחויב במצוה זו שאין בה לשבור את הראש בחומה ולהיהרג...אילו המפקדים המומחים אומרים שמבחינה מקצועית אין הם רואים סיכוי בהחזקת השטחים של ארץ ישראל...ותהיה כאן מבחינה צבאית מערכה מיותרת של שפיכת דמים, במקרה זה תתעורר הבעיה של פקו"נ (פיקוח נפש) , ובאמת מצוה וירשתם תידחה פקו"נ  כזה.

ב- 1976 - פארוק קדומי , ראש הלשכה המדינית באש"ף, היושב בתוניס ושמו נזכר בתקשורת הישראלית כאחד המתמודדים על ירושת ערפאת הודיע - הברירה שבפני הישראלים לאפשר לפלשתינים להקים מדינה פלסטינית באדמת א"י או למות...

רבים רבים המאיימים עלינו... 

עם ישראל ימשיך לשיר "הבאנו שלום עליכם" :

הבאנו שלום עליכם
הבאנו שלום עליכם
הבאנו שלום עליכם
הבאנו שלום, שלום
שלום עליכם    !!!