ברכה רוזנפלד
"אמי מציירת" - ספר שירים - בהוצאת "עקד" - 2008
הוזמנתי לערב ספרותי לרגל הופעת ספר השירים החדש של ברכה רוזנפלד
"אמי מציירת"
הנחתה את הערב - חנה יעוז
דברים על הספר - אביבה דורון
איתמר יעוז קסט
רפי וייכרט
קריאה אמנותית - עמית מאוטנר
קטעי מוזיקה - דניאל גלאי
האירוע התקיים בערב יום ב' (15 בדצמבר 2008) במכללת לוינסקי
הוצגה גם תערוכה מיצירותיה של לנה פיינבורג-ליליינהיים בכניסה לאולם
המנחה חנה יעוז אמרה "... ברכות לברכה על ספרה היפה שלה ומשלה ושל שלה " ."... יש כאן סמביוזה של אמא ובת ב"מערכת של כלים שלובים" שמצד אחד הציורים והפסלים הריאליסטיים של האם חברו לרעיונות האבסטרקטיים של הבת וכך נוצר משהו חדש שממנו אפילו ניתן לראות את הביוגרפיה של האם ...
אביבה דורון אמרה "אני מברכת אותך על הידידים הרבים שמפרגנים אחד אל השני" ....הספר דן ביחס בין אם ובת (נושא שמפרנס המון ספרים והרבה סרטים) , אבל כאן הוא מיוחד בגלל "חרדת המשושים" – החרדה להכנס לעולם ההוא בגוון מסויד ומתוך חשש לאותם נקודות מבט של זמן ממרחק של זמן , בנגיעה רגשית שונה ובהצטלבות משושית של נקודות מכיוונים שונים ... וכך לעשות-בלתי את האפשר ...
איתמר יעוז-קסט ציין שכאשר הגיע הספר לידו לעריכה , "הספר מאד מנופה" .
באותה הזדמנות העיר משהו על עריכת שירה וציין שלאחר של כחמישים שנה ועוד שנה מגיעים למסקנה שאולי לא צריך לערוך שום דבר , אם כי "שבגיל צעיר חשבתי שצריך לערוך כל דבר והאמת נמצאת באמצע" . "ולגבי ברכה מספיק שהייתי אומר חצי מלה והיא קולטת מה שעורך רומז ומקבלת או שלא מקבלת ..." . בכל מקרה עורך מחפש בכל ספר המגיע אליו את ייחודו . ובספר הזה יש ייחוד והצדקה וודאית בגלל השתקפותו בפנימי ביצירתי ולא רק באיסטטי – תופעה מעניינת של שלוש השתקפויות שחשובה דווקא כאן כשעוסקים בנושא השואה וחשוב לעסוק בה ממרחק ומהמעטת המצב , וכך מתקבל העידון והיופי בספר ...
רפי וייכרט ציין "ספר קודר וחיוני וגם עירני וחי " ... האם המציירת והבת השרה
ידעו להלחם ולשרוד ו"יש כאן נצחון האמנות ורוח האדם " ...
ברכה ציינה מספר דברים שהחשוב מכולם הוא יחסה לקשר שבינה לאם " אנחנו התערבבנו ולא נפרדנו עד היום " .
וכאן ברצוני להעיר שלוש הערות צדדיות שחשבתי עליהם בסיום הערב :
המלה "אבסטרקט" נשמעה הרבה בערב הזה ולפעמים כמה מהן היו מיותרות , שהרי
שירה מתעסקת ב"אבסטרקטיה" ומי כמשורר יודע עד כמה המשורר הוא
"טרנספורמטור" ש"מבזבז" את "החומר הגס המציאותי המתייסר" ו"מעשיר"
את "הרוח העדינה המשתקפת והמפנימה" גם יחד .
אני מאמץ את אמירתה של ברכה רוזנפלד ש"משורר וגם סופר חייב לכתוב לפי
הקול שלו והחיים שלו" . וזה דבר טריויאלי שהרי ה"אני" השר-הכותב הוא שעושה
זאת . ואם יש "אני מזוייף" ניתן להרגיש ב"שר- כותב" המזויף . וטוב שלא תהיה הכללה , אלא ברור לגופו של שיר או ספור . מה שכן צריך להדגיש ששיר מן החיים , בדרך כלל הוא אמיתי ולא מזויף ובספר שלפנינו שהוא שירה שקשורה קשר הדוק לנושא "השואה" ,שירה זועקת וזועקת מן החיים של אם שעברה את השואה ושל בת שעברה על בשרה את השלכות אימות השואה , "התרגום-השירי" הוא אמיתי ולא מזויף .
נושא בפני עצמו הוא ציון מושגים ואמירות פילוסופיים על ידי דוברים בערבי ספרות ושירה . אני אוהב את "הנישה הפילוסופית" המתלווה שמרעננת את הערב אבל , לדעתי , לא מספיק מובנת באותם ערבים , כי פילוסופיה הוא ענין רציני שעל כל משפט אפשר לקיים מספר ערבים של דיון ועיון . גם עם "אקסיומות פילוסופיות" צריך להזהר , אלא אם כן נאמרות כדי לסבר את האוזן . נכון שמשורר יכול "לצייר" רעיון פילוסופי באופן מוחשי וכל משורר יש לו את המוזיאון הפילוסופי הפרטי המוחשי שלו , אבל הוא רחוק מאד מן הפילוסופיה בהא הידיעה , שלה יש את ההיכלות העמוקים שלה הדורשים זמן וידע .
שמחתי עם הוצאתו לאור של ספרה החדש של ידידתי ברכה . איחולי הצלחה לפרגונו למכירתו ולציונו בבמות הספרות !
רחל , 13:38 9/2/2009:
השבמחקקראתי משיריה ויש לה שירים נחמדים
miss. meמשתמש מאומת (האתר שלי) , 08:18 26/1/2009:
השבמחקשמתי אותך אצלי במעודפים :( אני אחזור לבקר :). מעניין אותי מאוד לדעת על שירה ומשוררים ואיך להשתפר .