יום שלישי, 17 ביוני 2025

שלמה שפירא: "דמיאן" ל- "הרמן הסה" - סיפור נעוריו של "אמיל סינקלר" הדובר והדמות הראשית בסיפור / אבראקסאס הוא אלוהים, שהינו בעת ובעונה אחת גם אלוהים וגם שטן... רומן חניכה אשר ראה אור לראשונה בשנת 1919. הוצאת "שוקן" 1977, מגרמנית: דב קווסטלר, הדפסה שניה.

שלמה שפירא

"דמיאן" ל- "הרמן הסה" - סיפור נעוריו של "אמיל סינקלר" הדובר והדמות הראשית בסיפור / רומן חניכה אשר ראה אור לראשונה בשנת 1919. הוצאת "שוקן" 1977, מגרמנית: דב קווסטלר, הדפסה שניה.

הדובר והדמות הראשית בסיפור ושמה של דמות נערצת על ידי "הסה". הרמן הסה היה סופר ומשורר מגדולי הסופרים של גרמניה, אשר היגר ממולדתו לשוויץ בגיל 42, וחי שם עד סוף ימיו. הסה זכה בפרס נובל לספרות ובפרס גתה ב-1946 ובפרס השלום של התאחדות הספרים הגרמנית ב-1955.

"הן לא רציתי אלא לנסות ולחיות את אשר ביקש לצאת מתוכי מאליו. מדוע היה הדבר קשה כל כך?"

ספרי הרמן הסה שהופיעו בהוצאת "שוקן" : דמיאן, זאב הערבה, סידהארתא, נרקיס וגולדמונד, מתחת לגלגל, פטר קמנצינד.

התוכן: שני עולמות / קין / הליסטים / ביאטריצה / הציפור מבקיעה דרכה מן הביצה / מלחמתו של יעקב / הגברת אווה / ראשית הקץ.

מפרק חמישי "הציפור מבקיעה דרכה מן הביצה" - ציפור החלומות המצוירת שלי יצאה לדרך וחיפשה את רעי. בדרך המופלאה ביותר הגיעתני תשובה.    בכיתה שלי, על מקום מושבי, מצאתי פעם, לאחר ההפסקה שבין שני שיעורים, פתק בתוך ספרי. הפתק קופל במדויק כפי שהדבר היה מקובל אצלנו, כל אימת שחברים לכיתה היו מחליפים ביניהם, במרוצת השיעור, פתקאות בדרך חשאית. תמהתי לזהותו של משגר-הפתק, הואיל ולא קיימתי קשר ממין זה עם אף אחד מן התלמידים. סבור הייתי כי זוהי מן הסתם, הזמנה למעשה-קונדס של תלמידים, ולא התכוונתי להשתתף בו. על כן הנחתי את הפתק בצד, מבלי לקרוא את תוכנו. רק תוך כדי השיעור הוא שוב נתגלגל לידי באקראי. השתעשעתי בפיסת-הנייר, פרשתיה בלי משים ומצאתי כי נרשמו עליה מלים מספר. העפתי מבטי על הפתקה, נותרתי צמוד אל המלים, נבהלתי וקראתי. ובעודי קורא נחרד לבי מפני הגורל, כמו נתכווץ מחמת הצינה הרבה: "הציפור מבקיעה דרכה מן הביצה. הביצה היא העולם. מי שמבקש להיוולד, חייב להרוס עולם ומלואו. הציפור עפה אל אלוהים. שמו של אלוהים הוא אבראקסאס".   לאחר שחזרתי וקראתי את השורות האלה מספר פעמים, שקעתי בהרהורים עמוקים. לא היה לי כל ספק כי זוהי תשובתו של דמיאן. איש לא יכול לדעת אודות הציפור, רק אני והוא. הוא קיבל את תמונתי. הוא ירד לסוף דעתי וסייע בידי לפרש את התמונה. אך כיצד היו הדברים קשורים זה בזה? ומה היה - ודבר זה העיק עלי יותר מהכל - פירושו של אבראקסאס? מעולם לא קראתי את המלה הזאת ואף לא שמעתי עליה. שמו של אלוהים הוא אבראקסאס?"    השיעור עבר מבלי שאקלוט, ולו משהו, מן הנאמר בו. השיעור הבא החל. היה זה האחרון בשיעורי לפני הצהריים. המרצה היה מורה-מסייע צעיר, שזה עתה הגיע מן האוניברסיטה. הוא נשא חן בעינינו, ולכן מן הטעם הפשוט כי היה צעיר כל כך ולא דרש מאתנו שנחלוק לו כבוד מזוייף.     קראנו בהדרכתו של דוקטור פולן את הרודוטוס. השיעור נשתייך לאותם המקצועות המועטים שבהם גיליתי עניין. ואולם הפעם הסחתי את דעתי. אגב, לעתים קרובות נוכחתי לדעת מנסיוני, עד כמה נכון הדבר שאמר לי דמיאן באותו שיעור-דת. כל מה שהאדם מבקש להשיג בכוח רצונו, יתקיים. אם בשעת השיעור אקדיש את מלוא תשומת-לבי לעיסוק במחשבותי, אוכל להיות סמוך ובטוח כי המורה יניח לי. אך אם אהיה מפוזר או רדום, הוא יעמוד לפתע מולי - ובזאת כבר נתנסיתי. אך אם אימצתי את מחשבותי ואם הייתי שוקע בהן, או אז היתה הגנתי מובטחת. גם את ענין המבטים הנוקבים כבר ניסיתי ונוכחתי באמיתותו. אז, בימיו של דמיאן, לא עלה הדבר בידי. עתה חשתי תכופות כי באצעותם של מבטים ומחשבות ניתן לישב עניינים רבים.    וכך ישבתי גם עתה, ונדדתי הרחק מהרודוטוס ומבית-הספר. לפתע הלם בי, באורח בלתי צפוי, כברק לתוך הכרתי קולו של המורה, עד כי הקיצותי מתוך בהלה. שמעתי את קולו, הוא עמד סמוך לידי וכבר דימיתי בנפשי שקרא בשמי. אבל הוא לא הסתכל בי. נשמתי לרווחה.   הנה שמעתי את קולו שוב. הוא אמר בקול רם את המלה: "אבראקסאס". בדברי ההסבר של הדוקטור פולן, שאת ראשיהם לא קלטתי, המשיך הלה ואמר: "אל לנו לתאר את השקפותיהן של אותן כיתות ואגודות מיסטיות באותה תמימות שבה הן מצטיירות מזווית-ראייה רציונליסטית. מושג המדע, כפי שאנו מבינים אותו, לא היה ידוע בתקופה הקדומה כלל ועיקר. לעומת זאת, נהגו לעסוק באמיתות פילוסופיות-מיסטיות שעמדו על רמה גבוהה מאוד. חלק מאמיתות אלה הפך למאגיה ולשעשוע שלא פעם הוליכו להונאה ולפשע. אך גם המאגיה היתה ממוצא אצילי והצטיינה במחשבות עמוקות. כזאת הייתה גם תורתו של אבראקסאס שאותה הבאתי קודם כדוגמה. נוהגים להזכיר שם זה בהקשר לנוסחאות-קסם יווניות, ולעתים הוא נחשב לשמו של שד-קוסם כלשהו, דומה לכאלה שעד היום שבטים פראיים מאמינים בהם. ואולם נראה כי לאבראקסאס יש משמעות עמוקה יותר. יכולים אנו לראות בו שמה של אלוהות, שנועד לה התפקיד הסמלי של "הבאת האלוהי והשטני לידי אחדות"...     "הבאת האלוהי והשטי לידי אחדות", הדהדו באוזני דברי המורה. בנקודה זו יכולתי לחבר את הקצוות. הדברים היו מוכרים לי מתוך שיחותי עם דמיאן בתקופה האחרונה של ידידותנו. דמיאן אמר לי אז כי אמנם יש לנו אלוהים אותו אנו מעריצים, אך הוא מייצג רק את מחצית העולם, שהפרדה באורח שרירותי (היתה זאת המחצית הרשמית, המותרת, הבהירה). מן הדין שנעריץ את העולם כולו. כלומר, או שיהיה לנו אל אחד, שהוא גם השטן, או שחייבים אנו בד-בבד עם עבודת אלוהים, לקיים את עבודת השטן. מכאן משתמע כי אבראקסאס הוא אלוהים, שהינו בעת ובעונה אחת גם אלוהים וגם שטן...


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!