שלמה שפירא
"הממונה - איסר הראל ועלילות שירות הביטחון" ל- "מיכאל בר-זוהר, הוצאת ויידנפלד וניקולסון ירושלים, תשל"א 1971
תוכן העניינים: מלחמות איסר הצעיר. בני הנפילים אשר בארץ. כך נעלם ארכיון הש"י. האיש שלנו ברבת-עמון. עלייתו ונפילתו של איסר הראל. תעלומה ושמה טוביאנסקי. בן גוריון מגלה את איסר הרפלין. שין-בית בחיתולים. מרד במשרד החוץ. תלויי בגדאד. איסר מגיע לפיסגה. הנהג של רחל. משחקים מסוכנים. מפ"ם קונה מידע חדש. טרגדיה בשתי מערכות. מסעות חשאיים לאמריקה. סכנה אורבת מבפנים. הבוגדים. לרוסיה באהבה. מקום בצמרת. שליחות חשאית בקאהיר. חיי דה-גול בידי ישראל. איפה יוסלה?. מעשה במוהל ובנסיך ערבי. סודה של הגיורת היפה. הנשק הסודי של נאצר. משבר המדענים הגרמניים. ההתפטרות. "נאמן ביטחון המדינה, כבודה וסודותיה". במקום סוף דבר. מקורות ואסמכתאות.
"באין תחבולות יפל-עם ותשועה ברב יועץ" (משלי יא, טו)
ספר זה הינו פרק בביוגראפיה של איסר הראל (הלפרין), מי שהיה הממונה על שירותי הביטחון עד שנת 1963. הספר עוסק באותה תקופה בחייו, בה נשא באחריות ממלכתית על שירותי הביטחון. הוא מסתיים עם התפטרותו ב- 25 במרץ 1963. לאחר שהתפטר ופרש מהעולם העלום, החלה דרכו בפוליטיקה. זהו פרק אחר ושונה לחלוטין, שאין בדעתי לעסוק בו. רציתי להפריד בין איסר הראל, כממונה על שירותי הביטחון, לבין האיש הפוליטי וחבר הכנסת. אין זה ספר בעל מגמות פוליטיות, אבל אני שותף לדיעותיו הפוליטיות של איסר הראל ואינני חבר באותה מסגרת, גישה פוליטית לנושא הספר עלולה רק לפגוע בו, שכן מעשיו של איסר הראל בשנים בהן עמד בראש השירותים החשאיים של מדינת ישראל ראויים להיבחן לפי קנה מידה אחד בלבד, והוא ממלכתי-לאומי. אין הספר מתיימר להיות היסטוריה של שירותי הביטחון, וודאי שאינו מגולל את כל פעליהם. כמה מהמבצעים המפוארים ביותר אינם מובאים כאן, והשתיקה יפה להם לעוד שנים רבות...
"מעשה במוהל ובנסיך ערבי" (203) : איסר החל חש שהוא רודף אחרי הרוח. כל הנסיוות לחדור לתוך העולם האטום, הסגור והמסוגר, של הקנאים הדתיים, עלו בתוהו. איש לא האמין יותר בתוצאות המאבק, ואיסר נותר בודד במערכה. ימים כלילות היה עושה בדירה המבצעית , כשמדי פעם הוא חוטף תנומה על מיטה מתקפלת שקנו לו עוזריו, כך התמיד במשך חודשים...לפנות בוקר היה יוצא את חדרו ופונה לבית המלון, בו אמור היה להתגורר, רק כדי להתקלח, להחליף בגדים ולשוב לעבודה. בלילה, כשחזר למלונו בשעות הקטנות, קידם אותו השומר בחיוך רב-משמעות. האדון הזר, מסתבר, יודע ליהנות מחיי לילה, בלילה השני הרשה לעצמו השומר להרעיף לעברו קריצה חברית, אך כשאותן הרפתקאות ליליות נשנו גם בלילה השלישי והרביעי והחמישי , לא יכול עוד להתאפק השוער. כשנכנס איסר עם שחר, עיניו היו אדומות מחוסר שינה ובגדיו מקומטים ופרועים, הסיר השומר כובעו בתנועה תיאטרלית, החווה קידה והכריז" "אדוני, כל הכבוד!". יום רדף יום, כישלון רדף כישלון. לפתע, אי משם, החלו מסתמנות קרני אור ראשונות... מקור הידיעה היה צעיר בשם מאיר - לא היה איש השירות - צעיר דתי היה, אך לא קנאי, והסכים ברצון לצאת בשליחות המוסד במבצע "נמר"...
בספר שעיינתי בו הקדשה בכתב יד : " לצביה! לאות הוקרה והערכה והמחאלת אושר וכל טוב . ל. קרשינסקי (חתימה) -אין תאריך!-
השבמחק