שלמה שפירא
קינוחים אקלקטיים
בקינוחים נכנסת "מסחה"
בערבית יהודית בגדדית לקינוח קראו "מסאח ת'ם" - מכוונה שאחרי האוכל
משהו שיקנח את הפה - איזה תמר אחד לפה.
אני יושב ורואה את התכנית "תחרות הקינוח המושלם"
אני אוהב מאוד כל דבר מושלם, אך אין דבר מושלם בעולמנו.
הפכנו חייזרים גם בקינוחים בזמן שהכלא האמתי בימינו הוא הנפש
וכלא חונק רוצה לקנח את הנשמה.
פתאום מבקרי הקינוחים מטביעים לתוכנו "אקלקטיות" תחרותית
(עד עכשיו שמענו את המלה הזאת בקושי באמנות)
התרבות שלנו עם קיבוץ הגלויות מכל העולם לא מספיקה לנו
צריכים את פאריס את לונדון את ברלין את אהרוני את קרין את אסטלה
בהסתייגות / אם כבר מתוק עמוק - הכי עניו בקינוחים אקלקטיים מכל החבורה היה מיקי שמו (Shemo)
אני בן יותר משמונים שנה, תמיד הנחו אותי
עכשיו אני מנחה אתכם
זהירות! סכרת!
לא דובים לא יער לא קינוחים
האמינו לי שכדאי לקנח בתמר אחד או בשזיף אחד ליום, ישתזף הגוף גם הנפש.
13.09.2021
בל נשכח את הקינוח האקלקטי הערבי (אולי מיושן אבל עדיין קיים)
השבמחקה- "גרפס" אחרי האוכל והנוכחים אומרים "עוואפי" שמלווה בשתיית קפה טורקי או תה חזק מר.
שלמה שפירא
אתה צודק
השבמחקקינוח בפרי טבעי הכי טעים הכי בריא
קטי סלומון,
13.09.2021, 9:46