יום רביעי, 11 ביולי 2018

שלמה שפירא: בילדותי ואני בבגדאד / שיר

שלמה שפירא

בילדותי ואני בבגדאד

בילדותי ואני בבגדאד
סיפרה לי אמי סיפור על ענייה שמסתפקת בחלקה ובמעט שיש להּ:
עומר בן חטאב היה שליט רחמן שנהג לפקוד את תושביו מקרוב
כדי לעקוב ולהכיר מה מצוקתם.
(ולשליט ככל שליט, יש לו המון קמח המון בשר 
ואם השליט פוקד - הביאו לי סמבוסק בשׂר באמצע הלילה, מיד מכינים ומביאים לו.)
יום אחד עומר בן חטאב חולף על בתים ורואה בית עם ארובה שיוצא עשן ממנה.
תהה לראות מה בני הבית אוכלים כרגע.
נפתחה הדלת ולהפתעתו מוצא אישה עם ילדיה יושבים מסביב סיר עם מים רותחים ואבנים בתוכו
והאישה מסבירה לעומר - זה כדי שהשכנים ידעו שיש לנו אוכל בבית.
אז וגם היום - לפתע הפכתי צמחוני - אין צורך בקמח עם בשׂר
אסתפק במועט שיש לי
אטגן תקוות במים חיים, אטעם לביבה חמה חיה כמו בנס של חנוכה.

11.07.2018

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!