שלמה שפירא: ללורקה האוהב / שיר

שלמה שפירא

ללורקה האוהבׂ

אני לא בגרנדה ואני בהרצליה
והאהבה משׂחקת בנו בכל מקום ובכל הזמנים.
אישה יפה - גן-עדן נעול בפני זרים
גנהּ פתוח רק לאהובי לבהּ
לא מספיק שאתה תהיה אוהב טוב כדי שתאהב אותך
תביא להּ ורדים, בושׂם-אפרסמון ותותים...
אז איפה את אהובה? 
האם אנחנו בבצורת קשה
ברחשי דאגה לברבורים
בימים קיסוסים ומתפתלים
בלילות בוגנוויליאה קוצנית...
ובכל-זאת, לורקה משוררי הנערץ
האישה רֹב בנין וְרֹב מנין ובנינהּ עד עולם בברית עולם
ואישה משאירה בי תמיד יופי של שׂמחה: 
זאת אישה יפה בעולם
וזאת האישה היפה בעולם
וזאת גם האישה היפה בעולם
ובוודאי שגם זאת האישה היפה בעולם
צריך להרגיש את היופי באישה 
בבוקר מחייך
בצהרי-יום מחייכים 
בערב מחייך
בגשם בשלג ובחמסין המצייצים מהם אהבה.
בבואי הביתה אני מרגיש וחוזר ומדגיש 
עד-כמה האישה יפה
ביופי הזה אני גם רגוע ונרדם.

27.01.2018