שלמה שפירא
"הכיכר האדומה" ל- מרטין קרוז-סמית, בהוצאת "מודן", 1992, עברית: עדי גינצבורג-הירש
מרטין קרוז-סמית סופר אמריקאי רב ספרים שכותב עלילות מורכבות ויוצר דמויות חיות, אמינות ומשכנעות,
עד כדי כך, שאפשר להיות ב-כיכר האדומה או בימי סטאלין ולכתוב לך/לנו/לכם "מה שתרצי, אהיה רך
כמו פלסטלינה." ( מהספר "הכיכר האדומה, עמ' 386). דרך החוקר ארקדי רינקו שמופיע בכמה מספריו
שוזר עלילות במסתוריות מעניינת מצד מבטים מפוכחים.
כשאתה קורא את "הכיכר האדומה" אתה משתכנע שאכן התמונה שמצוירת בספרו היא על מוסקובה של 1991,
היא אכן מוסקובה אותנטית ואמתית, כי הסופר יכול להימצא בתוך "הקלחת המוסקובית", למרות שהוא צופה בה מבחוץ,
מאמריקה או מגרמניה המבוססות והמתבוססות בסוג אחר של שקט תקווה ועושר.
כך או כך, בעולם הגלובלי ניתן לדעת הכל: "לפנינו מוסקובה של 1991, השוק השחור, חצות, מכונית של ספסר
וחלפן כספים עולה בלהות ומחסלת את כל אשר בה. זה נראה כמו פצצה, אך אף אחד לא ראה כלום, וכל העדים
התנדפו...ובכל זאת יש ומוצאים בה דמות שנונה, מוכה, אירונית, הנלחמת בשחיתות..."
עמוד 386:
"השאלה היא מה נוכל להיות? אמרה אירינה, "אם נצא מזה בחיים.
רוסים? גרמנים? אמריקאים?
"מה שתרצי. אהיה רך כמו פלסטלינה."
"אתה לא מזכיר לי דווקא פלסטלינה."
"אני יכול להיות אמריקני. אני יודע לשרוק וללעוס מסטיק."
"פעם רצית לחיות כמו האינדיאנים."
"עכשיו מאוחר מדי לזה, אבל אוכל לחיות כמו בוקֵר."
"חבל ואוכף?"
"לרעות בקר, או להישאר כאן, לנסוע בכבישים המהירים, לטפס על האלפים."
"להיות גרמני? זה קל יותר."
"קל יותר?"...
"רנקו, ברלין מלאה רוסים שמתרוצצים בכל פינה..."
העולם כולו הופך לכפר גלובלי אחד. ובכפר הגלובלי כשצריך לשרוד, חשוב שתהיה רך כמו פלסטלינה!
15.06.2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!