שלמה שפירא: גן-ילדים ומה בגנו

שלמה שפירא

גן-ילדים ומה בגנו

כל עוד אני חי בבית שלי, גן-הילדים מול ביתי מגנן היטב. אנ הצופה-השומר ויש אישה לבת שלה בגן ששואלת אותי מה קורה בגן. 

יש גננת, עוזרת-גננת ועוד עוזרת-גננת ועוזרת ל- עוזרות-הגננות.

כעשרים ילדים (גן מיוחד לילדים בגיל טרום-חובה, גם בגיל גן-חובה).

הפסקה בגן יש בסביבות השעה עשר בבוקר ונמשכת כשעה וחצי . כשכל הילדים בחצר מוגשים פרות לילדים.

ביום חורף כשקר בחוץ. הגננת ואחת מעוזרותיה לוקחים כיסאות ויושבות בפינת שמש קרובה לחצר שלי.

העוזרת לעוזרות הגננות אהובה על כל הילדים וכמה מהם מבקשים ממנה לנדנד אותם חזק חזק בנדנדה והשמחה רבה.

ליד הגננת ואחת מעוזרותיה ישנם תמיד שני ילדים שמעדיפים להיות בקרבתן ולא לשחק במתקני המשחקים,

הם מביאים עלה, מביאים קונכיה של חילזון ריקה ועוד... שואלים ושואלים, גם מזמינים אותן לשחק בכדור - ילד לגננת וגננת לילד.

הרגשתי: הילד מנצח, הגננת ועוזרותיה מנצחות, השכן מנצח, השכונה מנצחת, העיר מנצחת והמדינה מנצחת

עם ישראל חי וקיים וברוך השם יום-יום.

***

שליחה! שליחה! אוהבת את השליחות!

הייתי שר לה: " את פו הדוב הכי טוב בעולם"

מחבקת ומחמיאה, מצהירה גם מקיימת

כל ילד וילד ליחוד וכל הילדים ביחד

הרי את טובה בגן הזה שנים רבות 

תשאפי ללמוד ולהיות הגננת.

הגננת הטובה מעבר לגדר - בין גן-ילדים ושכנו לבין גן-עדן.