שלמה שפירא
ג'קט ה- ניינטיז
בשנות ה- ניינטיז "עברי לידר" שר "ג'קט" - "...בואו אל המים נגמרה תקופת ההכחשה / תלמדו אותי לשחות, לצוף...כשאני אגדל
אני אהיה כמו כולם ותהיה לי אהבה חדשה...יהיו לי כוכבים על הג'קט הכי יפה בעיר..."
"ג'קט" כחליפת-שירה,/ בדגם שירי ג'קט צמרי שמתאים למזג אוויר חורפי , ג'קט לגבר ולאישה - לובשים אותו כאילו אנחנו ב- "ניינטיז" / שנות התשעים של המאה ה- 20,
אז- היו עלייתן של הרב- תרבותיות והמדיה האינטרנטית / הפיכת האינטרנט והטלפון הסלולרי לחלק בלתי נפרד בחיינו.
בל נשכח שב- ניינטיז נרצח ראש ממשלתנו "יצחק רבין" הנודע בנועזות מדינית,
ולא התערב במשפטה של אשתו - חייב להיות משפט צדק שווה לאזרח, לאיש הרם ולמושל .
שירים רבים נכתבו אז ובהשפעת התקופה - בחלקם שרו אותם.במסיבות ובמועדונים - עיין: "ניינטיז באוזן" / "מועדון האוזן" ועוד.
בשנות הניינטייז הייתה עלייה בחוסר אימון בהרבה ממשלות בעולם, קריסתה של ברית-המועצות וב- 1993 היו "פיגועי התאומים" ב- ארה"ב,
גם צמחו התכנסויות ואיחודים של כלכלות וכוחות פוליטיים בין מדינות ברחבי העולם.
במציאות של אז ראש ממשלתנו "יצחק רבין" מצא עוז לעשות שלום בינינו לבין ה- פלשתינים.
היום - אני לא יכול ללבוש "ג'קט" משלי, גם "ג'קט-ג'ינס שבארון הבגדים שלי.
מתבושש בואו של "אלטעזאכן".
מתבושש בואו של משיח .
בעיראק - כשעברה אישה עם ישבן גדול, היו גברים מסתכלים אחד לשני - ראו "טיזלאגן"
השבמחק(אולי לאגן מ- לגונה)
"טיז" - אחוריים, עכוז, ישבן וב-מרוקו "מעבר הרים".
השבמחק