שלמה שפירא
על כלבים וחתולים
ל- "כלב" דרוש אדם שיאמץ אותו ויהיה נאמן לו. לא כן החתול - "ירבח ויסעד על כל מי שיאכיל אותו.
בשנות ה-80 במאה שעברה - "ממוקה (גרא סנדלר) מוכר לקהל הרחב באמרתו "כלב בן כלב" ומצאתי צילום שלו עם "ביבי" בכותרת - ["ביבי" עם ממוקה כלב בן כלב].
ביוטיוב מראים איך "ממוקה"מתמכר לקלפים של "חבורת הזבל" ואומר: "למה אתה מפריע לנו לשחק חגורת הזבל,כלב בן כלב?".
מסתבר שה- "כלב" נחמד - אפילו הכלבלב "גוזל" - "זה גוזל של כלבלב בן כלב".
"קישטא" במובן "קריאה שכוונתה לסלק בעל-חיים, בעיקר חתול " ובהרחבה עממית - "קריאה שנועדה לסלק רוח רעה מגופו של חולה"
כאשר מניסיוני - קשה להבריח כלב ב- "קישטא" וניתן להבריח חתול ב- "קישטא".
מישהי כתבה: "באומרנו -קישטא" לחתול - זה כמו קול החתול שעושה קולות ייחום שנועדו לסלק רוח רעה מחתול עם שבע נשמות
ויש הסוברים עם עשר הנשמות ואי אפשר לסלק/ להבריח חתול מ- "סיר הבשר" או מ- "חלב קשטא-האשטא".
חתול - תמיד כמו נחש - לא יודעים מ- איין יצוץ ומה יעולל.
כש- ילדיי היו קטנים גידלנו כלב גם חתול - הייתה קנאה עזה בין החתול לכלב. החתול עיקש יותר מו הכלב.
החתול כמעט ולא יצא מן החצר והכלב או בבית או בחצר והייתה קנאה עזה בין הכלב לחתול ופעם בא הכלב ל- כביסה שתליתי והתחיל לנסות לקרוע אותם,
כי לפני זה נתתי תשומת לב לחתול. נדמה היה - שהכלב "לא יכול לחתול" והוציא זעמו בזעף על הכביסה שתליתי.
"חנה גולדברג" כתבה ספר (לא קראתי!)ששמו "קישתא".
בקהיר - לפני שנים - הוכנס "מר קשטא" לגן החיות החדש, שהוקם בזמנו ב- "גיזה" ליד קהיר ושמו "מר קשטא".
לפי המילון - יש שני פירושים ל- "קישטא" מובן אחד - כשמעטרים מייפים ומוסיפים נוי, במובן שני - כשמסלקים וניתן למילה אחת שני מובנים.
"קישטא".מקורה מ- מלה בפרסית קדומה בהוראה - להרוג ולרצוח שהתגלגלה לפרסית תיכונה והתגלגלה ווהתגלגלה ומתגלגלת עד לימינו אלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!