שלמה שפירא
החיים כתחרה
ידידה כותבת לי לא מזמן : " אתה כבר לא נער וחולם על אישה צעירה ויפה עם ידיים ורגליים יפות...רגעי אושר עפים, החיים עפים ו- "זיקנה" אין בה שמחה".
עניתי: "נכון -את צודקת! מה שגלוי לך, גלוי לי.
בכל זאת - כמו שאמר "בן סירא" - "יין נשתה בתחרה וכעס"...
אך איני שותה יין, אסור להורות בשכרות ואחד משופטינו הקדומים היה חזק וגיבור, היכה בפלשתים כי התנזר מן היין.
עוזב גם "תחרות" - לא מתחרה היום עם אף אחד, עוזב גם "תחרה" שבאה תמיד עם כעס - החיים לימדו אותי ש- כעס הוא החיפזון מן השטן. מנסה לעבור מ- פסימיזם ל- אופטימיזם.
אז מה - למשל - אני עושה: "קורא ספרים"
בספר "תחרה וצבי" מאת "אילת סווטיצקי" ניתן למצוא: - "...ויש אהבות מכלות, כאלה שאי אפשר לחיות בלעדיהן, כאלה שנגעו בחיים שלנו רק לרגע, והן שם לתמיד".
בכל זאת - תמיד אני טועם יין מ- כוס- הקידוש לברכה לששון ולשמחה
מה יהיה ב- "לחוות" 15 תחנות מפגש בין יין ליהדות? אשכילה וארנינה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!