שלמה שפירא
מתווים
אתחיל במשהו קשה שקראתי ב- אינטרנט: "ידידיה מאיר" במאמר ארוך, מנסה להיעזר עם מה שכתב "הרב שמשון רפאל הירש" שאבחן לפני יותר מ- 150 שנה את תהליכי העומק של עם ישראל ואיך הוא נאלץ להתמודד עם האתגר , שאנחנו מתמודדים אתו היום. הוא מנסה להגזים בצמרמורת על האסון המדיני מבחוץ ועל ההתפלגות בעם לכתות כתות מבפנים ומצטט אותו: "אסון מדיני מבחוץ, יוליד התפלגות וכתות מבפנים. יקומו מקרב העם אויבים לדרך החיים היהודית, אשר יראה את הסיבה לאסון המדיני, לא בבגידה לתורה, אלא, אלא בשארית הנאמנות לתורה..." בפירוש שמביא "אני יכול למצוא הסבר כזה".
במדינה דמוקרטית הדתיים והחרדים מנסים לא ללכת בתלם עם האוכלוסיה החילונית - חבל מאוד! התורה לא קבעה ש- חרדים לא יישרתו ב- צה"ל - צבא העם כולו!
מכאן הגעתי ל- מילה מוצעת "מתווה" - מתווה להתגייסות החרדים: הבעיה קשה כי כל-כך מתווים יש לפנינו: "מתווה מלחמת חרבות ברזל", "מתווה חטופים", "מתווה מילואים", "מתווה המל"ג - מתווה המועצה להשכלה גבוהה", "מתווה הסיוע לאלה שנפצעו בקרב", מתווה הסיוע ללקוחות בבנקים", "מתווה קדמי", "מתווה עורפי", "מתווה חדש לפריסת הפטור ממס על קצבת הפנסיה, מתווה הגז, "מתווה לתכנון תוכנית לימודים קיימות לחנוך סביבתי ", מתווה לחינוך הקדם-יסודי ...עם ישראל חי במתווים, בסקיצות-קריצות, בתוכניות רשומים בקווים כלליים ו- מתוות-דרך ש-אללה יודע מתי יישומו.
היה גם "מתווה -קרי לשלום" ואין שלום. יש מישהו שחושב שנגיע לשלום המיוחל עם שכנינו?!
(שלא אדבר על "מילון המתווה" שמביא "רוביק רוזנטל" מפיו של "יוסי כהן הדוגמן" ומוסיף על: חתיך, חתיכה, שאפה, כוסית ו-כוסין, שרלילון , שרמוט ועוד)
בערבית - "מתווה" יכול להיות או " מאנאג' " (אין תרגום מדוייק לעברית) או "מאווקיף". דווקא בערבית - יודעים לפרש היטב ולהבדיל בין "מציאות" = "חקיקה" לבין "מאנאג' ו- מאווקיף.. בערבית מדגישי את ה-"מציאות" לעומת "ח'איאל"/ דמיון . "חקיקה" /מציאות היא גם יצירת חוקים" ובאווירה לא דמוקרטית יצירת חוקים לטובת השליט. זה מה שרוצים היום להפוך את ארצנו הדמוקרטית. (הערה- יש ביטוי תאקדיר-מאוקיף (הערכת מצב) .
" מאנאג' " יכולה להוביל ל- "מאנג'א" = מנגו (פרי) ,
תמיד צריך להתרחק מסכנות ולבקש הצלה, ישועה ומפלט = "מאנג'ה-נאג'ו" ובאומרנו " במאנג'ה מינהו " בכוונה הרחק מסכנתו..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!