שלמה שפירא
ורד / וורדה / "עאמי בייאע אלווארד"
מכירים את אשליית הפרח המורכב לאהבה - "לוקחים פרח ממשפחת המורכבים ותולשים עלעל-פרח אחרי עלעל-פרח וברצף התלישות שואלים: "אוהבת" - "לא אוהבת". אם העלעל האחרון "אוהבת" אתה מתאזר בכוח לפנות אליה ולשוחח - ומה שיהיה - פיש או מאפיש.
היא הייתה נערה בשנה החמישית בבית הספר תיכון ראשונים, צעירה בשלוש שנים וקצת יותר ממני, יפה, רזה, חזה שטוח - בטוח שעדיין לא צמחו לה השדיים, ילידת הארץ, קראו לה "ורדה". אביה הגזבר של המועצה ואימא שלה בתפקיד לעזרה סציאלית (?). בנות הכיתה היו מתרועעות ביניהן והיא נראית לי תמיד לבד. אחיה למד באותו בית ספר בכיתה השמינית בשנת המחזור הראשון בבית הספר התיכון המדולדל מאוד לעומת היום. היא הייתה אחת החכמות בכיתה במגמה ההומנית. בהפסקות היינו משוחחים זה עם זה על כל דבר - נערה מעניינת בשטף ידיעותיה על החיים בכלל ועל החיים בארץ.
שנים לא נזכרתי בה. לפני כעשר שנים פגשתי אותה ברחוב קרוב לדיזנגוף בתל-אביב והכרתי אותה תוך הליכתה והתפעלה שזכרתי אותה, התחלנו לדבר - נשואה עם תארים, גם בעלה עם תארים שרוב השנים חיו בלונדון.
אתמול בלילה - עוד מעט מעט חנוכה וראשית שנה אזרחית חדשה. באירוע מסוג זה הבאתי לחברה הקבועה שלי - ורדים גם שמפניה גם יין.
השם "ורדה" ובערבית "ווארדה" הזכיר לי את השיר מעיראק "עאמי בייאע אלווארד גולי ביש אלווארד" (דודי מוכר הוורדים הגד לי מה מחיר הוורדים?) פנית למוכר כאילו היה הדוד שלך מצד אבא ("עאמי" זה דוד מצד אבא ו- ח'אלי" זה דוד מצד אימא). לזכור שבערבית צבע ה- וורד מתייחס לפרח ורוד, גם לצבע ורוד. יהודים בעיראק ניסו להתחבר בקושי עם זרים ולא פעם שמעתי "לא ניכתאלט" במובן אל לנו להתערבב איתם. ידידות,לכאורה, הייתה על פני השטח
שכחתי כבר את בטויי החיבה ללא יהודים שנהגנו לבטא כלפיהם - "יא עאמי", "יא ווארדי", "יא באלאדי"...בעיראק היינו חייבים לשיר את השיר "בלאדי" גם בבית ספר עברי ואני מתגעגע מארץ הולדת לארץ מולדת שבימים ההם חיי יהודי בעיראק היה על כף המאזניים.
בבגדד היו ניסיונות מצד מוכרים מזדמנים לא מעטים למכור פרחי הרדוף הנחלים הוורודים והיפים בהדגישם כ- "וורדים". אחת מבוגרת מן המשפחה המורחבת אמרה לי שאהבה את פרחי ההרדופים ואף קטפה אותם לשים בביתה והיא לא שמעה לא ידעה שצמח ההרדוף על עליו ופרחיו צמח רעל מסוכן הוא, ביחוד אם גדל הצמח בחצר גדר ביתך ואוסף עליו היבשים ומדליק "על האש". זה יהיה על האש ועל המוות.
יפה, רומנטי, מעניין, הכל בפוסט אחד שלך.
השבמחקעדנה שפירא,
21.12.2024, 14:47
תדה לך. קטע/מאמר נפלא מאוד לקריאה. לקרוא זיכרונות נעורייך - זיכרונות נעימים וטובים מאוד שלך. כמה שמחת כשהיית צעיר!
השבמחקהאם אתה זוכר את הביורה לפני שבעים שנה שהיה חה חזה שטוח - זה בדרך כלל - גברים וגם אתה הסתכלת. גברים מסתכלים על חזה ועל רגליים ועד כמה הן רזות. עם ראש כל כך בהיר שלך - עד 120 שנה ולא פחות!
אלה ,
21.12.2024, 13:30