שלמה שפירא: היונה, הצפור-בראשית של המשוררת יערה בן דוד / שיר

שלמה שפירא


היונה, הצפור-בראשית של המשוררת יערה בן דוד


זמן נברא מן הניתור הקצר של צפרי בראשית מעץ הדעת לעץ החיים.
תרה צפורית אחרי פרורים, פולשת לחללים לא לה בחמדה של יונת בר
ומן הסתם תוסיף לארות את דבש האור בינות העלים.
דחליל מגרש צפור בעמידת צלב.
אשה תולה כביסה סחוטה על חבלי העיר, כמו מושיבה צפור על קו מתח גבוה.
לב מצמֵחַ דוקרנים, סגולה נגד יונים עקשניות.
איש שנח בזמן קציר...ויונה ועורב על אדמתו
רק היונה בסוד קסמה להניח סימן שאלה גדול ולסגור כמו פרי על גלעין.
אמי ממתיקה סוד עם צפרים, מפוררת את חייה לרגעים צפוריים - צפרים אורבות לה.
מה שסבתא בישלה ולא אכלתָ היא תתן לצפרים. מצווה לתת לצפרים רעבות.
ורק לאחר מכן -
זה הרגע בו היונים עפות מבית החזה - ובין הנראה לבלתי נראה נמתח חוט השני
צובע את היונה במכת אויר אחת ותהפוך לנקודה בשמים.
גם נקודה בצורת יונה בלעדית, תוחמת לעצמה את עצמה בנקודת אַל-חזור.