שלמה שפירא: בזמן כתיבת השיר הזה קבלתי תגובה מדפנה: כמה יפה! עד כאב *) דפנה כותבת בזמנו בבלוג שלה: אחרי הסגלון שצבעו סגלגל, והצאלון האדום, שעדיין פורח, הגיע תור האקציה הצהובה... נתן יונתן כתב משהו על האקציות. על הטירוף בהן. ורק השנה, משום מה, אני מתחברת לתחושות הללו. טירוף. היום פורסם בבלוג של שלמה שפירא, המשורר, שיר על הירח הצהוב. משהו שהזכיר לי את האקציות. השיר נפלא ורווי אושר. הוא אומר בשיר הקצרצר הזה, שקטף את הירח המלא "שלה". אוי! וכל הצהוב הזה, עם מזג האוויר, שהשתפר מעט, ושולח משבים נעימים לחלוני, ועם הלבד שלי.. מילאו אותי כמיהה. כמיהה לאהבה. להתחלה חדשה. להתאהבות. להתרגשות. לריגוש. געגוע לגעגוע (ביטוי שמופיע באחד השירים של קובי אוז). געגוע ליחד. שיטרוף את כל הקלפים. שיסעיר אותי. השקט של חיי, הפרטיות שאני נהנית ממנה, אהבת המשפחה, השלווה, תחושת המלאות, ההשלמה עם עצמי, השמחה שבהחלמה, התחושות החדשות שחוזרות אלי, היכולות ששבות מתהומות האין, כל אלה, נדמה פתאום, אינם מספיקים. אני רוצה יותר!
שלמה שפירא: בזמן כתיבת השיר הזה קבלתי תגובה מדפנה:
השבמחקכמה יפה!
עד כאב
*) דפנה כותבת בזמנו בבלוג שלה:
אחרי הסגלון שצבעו סגלגל, והצאלון האדום, שעדיין פורח, הגיע תור האקציה הצהובה...
נתן יונתן כתב משהו על האקציות. על הטירוף בהן. ורק השנה, משום מה, אני מתחברת לתחושות הללו. טירוף.
היום פורסם בבלוג של שלמה שפירא, המשורר, שיר על הירח הצהוב. משהו שהזכיר לי את האקציות. השיר נפלא ורווי אושר. הוא אומר בשיר הקצרצר הזה, שקטף את הירח המלא "שלה". אוי!
וכל הצהוב הזה, עם מזג האוויר, שהשתפר מעט, ושולח משבים נעימים לחלוני, ועם הלבד שלי.. מילאו אותי כמיהה.
כמיהה לאהבה. להתחלה חדשה. להתאהבות. להתרגשות. לריגוש. געגוע לגעגוע (ביטוי שמופיע באחד השירים של קובי אוז). געגוע ליחד. שיטרוף את כל הקלפים. שיסעיר אותי.
השקט של חיי, הפרטיות שאני נהנית ממנה, אהבת המשפחה, השלווה, תחושת המלאות, ההשלמה עם עצמי, השמחה שבהחלמה, התחושות החדשות שחוזרות אלי, היכולות ששבות מתהומות האין, כל אלה, נדמה פתאום, אינם מספיקים.
אני רוצה יותר!