שלמה שפירא: בזיכרונותי מסוכת ילדותי / שיר

שלמה שפירא

בזיכרונותי מסוכת ילדותי

  

בזכרונותי מסוכת ילדותי:

שבעת האושפיזין היו עדי-ראיה לשׂמחתנו הרבה, בכל ימות ולילות החג ובמיוחד בליל הושענא רבה

האושפיזין היו באמת באים 

היו יורדים ועולים , עולים ויורדים עם המלאכים

לטעום, מפתיתי הבצק שכִדְרו הנשים בשׂמחה לזרעי-שׂעורים בליל הושענא רבה

וטעם השׂמחה נטעם למחרת מתבשיל-הקְּדֵרָה שהוכן ל"שׂמחת-תורה".

צריך לזכור, שבסוכה הייתה חכמה לאשה לא רק בקדרה:

אמי, למשל, הייתה אשת לפידות

ידעה שהסוכה היא נמל חי תוסס לגאולה

על כן עודדה אותנו להמשיך ולהיות עֵרִים כל הלילה

כי ילדים בלי עוונות הם ונכונים ראשונים לגאולה,

גם לא כפתה עלינו הר-תפילה כגיגית

כי בליל הושענא רבה , התפילה היא

שׂמחת-אורה והודיה.

הדלקת נרות רבים על מגש-ענק לצדיקים, הייתה לברכה, לרווחה ולשׂשׂון. 

המזמורים והשירה, שנצצו מהסוכה

עמוסים היו פאורות הַלֵּל של חיים טובים בקודש

ומהקודש לחיים טובים של חול במשך כל השנה.

והחתימה הסופית הייתה מוטבעת: 
"חתמנו בספר חיים טובים כל משך השנה!"