שלמה שפירא: "אפרים ניימרק" - "מסע בארץ הקדם" - סוריה, כורדיסתאן, ארם-נהרים, פרס ואסיה המרכזית. תש"ז. בדף הראשון של הספר 14 שורות בכתב ידו. על המרת כל יהודי משהד בכוח בשנת תקצ"ט

שלמה שפירא 

"אפרים ניימרק" - "מסע בארץ הקדם" - סוריה, כורדיסתאן, ארם-נהרים, פרס ואסיה המרכזית. תש"ז. בדף הראשון של הספר 14 שורות בכתב ידו:          "אנכי נולדתי בשנת תרמ"א - 9 באוקטובר 1860ב- כ"ג תשרי (שמחת תורה) בלאכווה (הוא כותב לאכווה ואחרים כותבי לאכווע). בערב יום הכיפורים תרמ"א הוא יום 14 בספטמבר 1880עליתי עם הורי על חוף יפו, גרנו עד תמוז תרמ"א בירושלים, ואחר-כך בטבריא. בשנת תרמ"ד נדדתי לערי סוריא, ארם-נהרים, פרס, משהד, אפגאניסטן ובוכרא. רשמי מסעי נדפסו ב"האסיף" תרמ"ט בשם "מסע בארץ הקדם" בקיצור נמרץ. משנת תרמ"ז כתבתי קורספונדנציות מטבריא, ירושלים, קונסטנטינפול , ואחר-כך מגרודנא, ביניהם גם מאמרי מדע ובקורת במכתב-העת "הצבי", "הצפירה" ומעט ב"המליץ". על הרוב חתמתי שמי מפורש, אבל גם בפסידונים "פלוני וסופר" (ב"הצפירה") ו"טברני" (ב-"הצבי") ו- "האמנם". אבל בערך שנת תרנ"א הפסקתי את עבודתי הספרותית , מלבד העתקתי את ס' מגלת רות לשפת עספעראנטא בשנת 1894".

"לי היה בן יחיד נחמד ואהוב לבריות בשם "מנחם", נולד בגרודה עשרת ימים לחודש תמוז תר"ץ, אשר לוקח לצבא במלחמת העולם הראשונה ונספה במלחמה כ' אלול תרע"ד בסביבות לייטצען בפרוסיה המזרחית .תנצב"ה.  

 בזמן הצר אחרי שקבעתי מושבי בגרודנה בשנת רמ"ט, נמשכתי, מלבד עבודתי המסורה לחובת ישוב ארצנו הקדושה , גם לעבודת הצבור, ובבחירות את הנהגת הקהלה בשנת תרע"ו. ט' ב- תרע"ז נבחרתי...ומני אז הנני נושא משרות שונות במשרד ועד הקהלה פה".

אפרים ניימרק יצא לדרכו מטבריה ביום י"ח כסלו תרמ"ד (17 בדצמבר 1883) ובסוף שנת תרמ"ו עוד היה באסיא המרכזית. הוא שהה איפוא בדרכו שלוש שנים, וחזר לטבריה. בצאתו למסעו היה בן 23. מדבריו דלעיל נראה שהוא כתב את סיפור מסעו באריכות ולא הדפיס אלא את קיצורו. אולי על פי דרישת נחום סוקולוב, עורך ה"האסיף" שבו נדפס סיפור-המסע.

יש בו בניימרק מזיגה מצויינת של התלכדות עם נושא תיאורו, יהודי ארצות המזרח, ביחד עם חוש-בקורת מפותח וזיקה היסטורית, כי היה הנוסע אדם בעל-תורה ושומר-מצוה ועם זה משכיל ובקי בהוויות העולם. עיקר ענינו היהודים במקומות שבהם עבר, אולם אין הוא מעלים עין גם מהסביבה ומהשפעתה עליהם. בכל מקום הוא מתאר את המצב הכלכלי, החנוך, המלאכה והמסחר, ואת יחס השכנים והשלטונות - והכל בפרוטרוט. תמצא אצלו ידיעות על מספר היהודים בכל מקום שעבר, רבניהם וגדוליהם, מאכלם ומלבושם, בניניהם ומוסדותיהם, אמונותיהם ואגדותיהם, ודרכי חייהם בכלל. ואין הוא מעלים עין גם מפגימותיהם. הוא משתדל לעמוד על מקור השנאה לישראל בפרס ומתאר אגב-כך את השיעיות...      סיפורו על המרת כל יהודי משהד בכוח בשנת תקצ"ט (1839) וסדרי-חייהם של האנוסים, הוא המקור הראשון, החשוב והמדויק ביותר בענין זה.

דרך המסע:  סוריה, כורדיסטאן, ארם-נהרים, פרס, אפגאניסטאן ואסיה המרכזית. ואלה התחנות העיקריות בדרכו: דמשק - חלב - אורפא - דיארבכר - מוצול - בגדאד - המאדאן - טהראן - משהד - הראת - מראככס - מרו - בוכארה - סמרקנד - תאשכנד.