יום רביעי, 13 באוגוסט 2025

שלמה שפירא: "הרשתות החברתיות והסכסוך" - כיצד משקפות הרשתות החברתיות את המזרח התיכון המסוכסך וכיצד הן משפיעות עליו - כתבה ב- "כתב העת של אוניברסיטת תל-אביב", 2015

שלמה שפירא

"הרשתות החברתיות והסכסוך" - כיצד משקפות הרשתות החברתיות את המזרח התיכון המסוכסך וכיצד הן משפיעות עליו  - כתבה ב- "כתב העת של אוניברסיטת תל-אביב", 2015

מחאות האביב הערבי אולי כבר חלפו, אך המזרח התיכון נמצא עדיין בעיצומה של מהפכת חופש הביטוי וחופש השיסוי המתאפשרות הודות לרשתות החברתיות באינטרנט. כך, לדוגמה, ישראל ספגה קיתונות של דברי בלע וביקורת ברשתות החברתיות במהלך "צוק איתן", שבו התעמת צה"ל עם החמאס בקיץ 2014. אך גם השתמשה בפלטפורמות הללו להשבת מלחמה הסברתית שערה. בה בעת, רשתות אלה שימשו פלטפורמה רבת עוצמה שבאמצעותה יכלו אזרחים מהמזרח התיכון ומרחבי העולם להשמיע גם קריאות להסדר ולהשכנת שלום.      כנס שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל-אביב ביוזמת מכון אורנג' לחקר האינטרנט התמקד בשימוש ברשתות החברתיות במבצע צוק איתן. המכון נוסד בשנת 2003, על ידי פרופ' ניב אחיטוב, פרופ' דפנה למיש, העיתונאי- אלי כהן. פרופ' דב תאני - מקבלים גם עדכונים שוטפים ישירות מהפגנות המחאה ברחוב -. מנסים כיצד לפרש את המתחולל בשטח ולתת לו מענה בזמן אמת.
"בערך מיליון פלסטינים כ- 30% מאוכלוסיית עזה, פעילים ברשתות החברתיות. "כאשר הם מבטאים את עצמם בפייסבוק, בטוויטר, ביוטיוב הם משתתפים בשיח פתוח ופלוריסטי, אף שהם חיים בחברה שבהחלט אינה כזאת. "פרלוב" מצאה שאף שמרבית תושבי עזה אינם מאמינים בשלום הם גם מתנגדים לאלימות, אך מסרבים להתקומם נגד החמאס מתוך חשש לחייהם. "המלחמה השפיעה על עמדות כלפי ישראל, מאחר שצה"ל לא השמיד את החמאס ומרבית תושבי עזה מאמינים כיום שישראל לעולם לא תעשה זאת - עמדה יש לה השלכות אסטרטאגיות ביחס לעתיד".

בתוככי האינטרנט - למבצע "צוק איתן" היה ביטוי נרחב ברשתות החברתיות גם בצד הישראלי. באופן מפתיע, למרות המוניטין שיצא להם כווכחנים, ישראלים רבים נרתעו משיחות מאתגרות במהלך הסכסוך. "במהלך מבצע צוק איתן נרשמה עלייה חדה בפרסום פוסטים פוליטיים בפייסבוק". אומרת ד"ר שירה דביר-גבירצמן, שגויסה לאחרונה לאוניברסיטת תל-אביב אחרי שהשלימה מחקר הפוסט דוקטורט שלה באוניברסיטת מישיגן.  "כאשר בודקים את הפעילות המקוונת של ישראלים יהודים מוצאים שיעור גבוה של "חסימת חברים" - ביטול הקשר עם חברים בפייסבוק כך שהפוסטים שלהם כבר לא יוצגו". דביר-גבירצמן מסבירה  שחסימת חברים , או "אנפרנד" בשמות הפייסבוק , אינה פעולה עוניינת בגלוי מפני שבמרבית המקרים האנשים אינם מודעים לכך שהקשר איתם נותק. "חסימה היא פעולה הגנתית. ישראלים רבים רצו להיות מוגנים ממחשבות שעלולות לגרום להם אי-נוחות, והפגינו באמצעות "ניקוי הפייסבוק שלהם מפוסטים שמביעים דעות החורגות מדעותיהם שלהם." 

        "רשתות חברתיות, אף שהם מקרבות אנשים, גם שומרות על הפרדה בחברה".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!