שלמה שפירא
"בלהט החרב המתהפכת" - מבחר מן השירה הערבית החדשה - מערבית: "שמואל רגולנט", הקדמה: "פרופ' שמואל מורה", 1994. רישום העטיפה: שמואל רגולנט.
בספר הקדשה: לאליהו בית-צורי שהוצא להורג בקהיר בח' בניסן תש"ה - ינון שמו לעד ככוכבי השמים לרב.
בעותק הספר שעיינתי בו - הקדשה בכתב-יד: "לגדעון איש-חמודות, מנחת=תרגומי=שירה לאוהביה, ביקר, חתימה - של שמואל רגלונט, סיון תשנ"ז 1994.
סדר השירים: "העלמה מבוכטון" ל- אחמד זכי אבו שאדי. , "עוף החול" ל- איליה אבו מאדי. "מוחמד" ל- עומר אבו רישה. "הינד ואימה" ל- אלאח'טל. אלצע'יר. "המשורר" ל- ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן. "פירמידות" ל- מטראן ח'ליל מטראן. "החירות הנצחית ל- אחמד אלצאפי אלנג'פי. "השיכחה" ל- איברהים נאג'י. "התולעת" ל- מיח'איל נעימה. "הקיצו ישנים" ל- מערוף אלרוצאפי. "אל רודני העולם" ל- אבו אלקאסם אלשאבי. "סרנדה מצרית" ל- עלי אחמד טאה. "זמר לחורף", "השמש והאשה" ל- צלאח עבד אלצבור. "מראה לח'אלידה", "הנפילה", "שפת החטא", "המערב והמזרח", "מולדת", "ראשית הידידות", "ראשית הדיבור", "מי אתה", "מיהיאר,מלך!" ל- אדוניס (עלי אחמד סעיד אסבר). "הולדת עאישה ומותה" ל- עבד אלוהאב אלביאתי. "קסבה" ל- ממדוח עודוואן. "לאמי", "הם רוצים במותי", "אוי לאותו לילה", "אנו מחשבים ימינו בפרפרים", "סתו חדש לאשת אeש, "מחבק את רוצחהו" ל- מחמוד דרויש. "החבילה, "בין שני מרחקים", "העד ההרוג" ל- בולנד אלחידרי. "קין הנצחי" ל- יוסף אלח'אל. "השמש והנמלים" ל- ח'ליל ח'ורי. "תוגה לאור הירח", "התייר", "מן המפתן לשמים", "הצל וצהרי היום" "כתובת קעקע", "נוסע ערבי בין תחנות החלל", "מטה מתחת לגשם", "היתום" ל- מוחמד אלמאע'וט. "האזרח שלא בא", "זמר אהבה למלים" ל- נאזיככ אלמלאיכה. "המרחק האחרון" ל- פואד ריפקה. "דמותך חקוקה", "התפשטי, אהובה, "מי את, אשה!", "הטילתני אהובתי", "יום שפגשתיך", "איני יכול לעשות דבר", "איך אנו מסגירים עצמנו, "אני כובש את העולם במלים, "מי אתה? (ראיון עצמי) ל- ניזאר קבאני. "בלילה", "דבש, "רופא", "ספונטנית" ל- מישל חדאד. "הנהר והמוות" ל- בדר שאכר אלסיאב.
"התפשטי, אהובה" ל- ניזאר קבאני עמוד 95
דמותך חקוקה על לוח שעוני חקוקה על מחוגי הדקות... ועל מחוגי השניות... וחרותה על השבועות... והחדשים... והשנים... אין לי עוד זמן משלי... את היית לזמן התפשטי, אהובתי, שכן עבר זמן רב מאז עתות הפלאים. התפשטי, הבה יופיעו הפלאות. אני נצב מולך נטול-מלה. גופך מדבר בכל הלשונות. אני חושש להפוך את אהבתי למלים. היין מאבד מניחוחו כשהוא נeעeרה מקנקנו. מי את, אשה? החודרת אל תוך חיי כפגיון, הטובה כעיניה של הארנבת. הרכה כ-זג האפרסק, הזכה כמחרוזת היסמין, הטהורה כסינרי הילדים, הטורפת כמלים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!