שלמה שפירא
"שלום רצבי" מדגיש בכתבתו ברבעון ההיסטוריה "זמנים" (אביב 1997) - על פי "ברית שלום" וה- "איחוד" ממשיכתה, שנמנו אליה -הוגו ברגמן, רוברט דלטש, הנס כהן , ארנסט סימון , גרשם שלום ועוד מיוצאי מרכז אירופה שלא ראו צורך להתבסס באמצעים כוחניים ובדחפים אלימים בארץ-ישראל, אלא בדרכי נועם של שיתוף עם העם היושב כאן זה מכבר - הערבים. זהו צורך דחוף וחיוני. אולם, עם התגבשות הלאומיות הערבית והתפשטותה בפרט ובכלל השכילו להבין שהסיכויים להגיע להסכם עם הערבים פחותים מאוד. לעומתם העלה זאב ז'בוטינסקי את הדוקטרינה שלו "קיר הברזל". גם אחרי מלחמת השחרור ועמידתה הצבאית המרשימה של מדינת ישראל המשיכו אנשי "ברית שלום" להדגיש שהציונות חייבת לממש את מטרותיה בדרכי שלום והדגישו את הוויתור ב- "אדנות" המאפיינת את הלאומיות המודרנית הקושרת "עם-רוב" עם "עם-מיעוט". הגדיל להתבטא בנושא "בובר" - תימשך המלחמה עם הערבים "כי איזה עם ייתן להורידו ממעמד של רוב למעמד של מיעוט ללא קרב. ומדינה זו תהיה שרויה במצב של עימות מתמשך עם סביבתה הגיאופוליטית ותיאלץ להקצות כל הזמן את כוחותיה המעולים לפעולות צבאיות תחת להפנותם למפעלים חברותיים ותרבותיים. אז - דיברו על תרבות הדגישו "תרבות ללא פוליטיקה. היום בעיקר העיקרים יש פוליטיקה!
מישהו יכול להצביע היום - בארצנו - על "מדינת-חוק", על "תרבות", על "תרבות יהודית", על "תרבות ללא פוליטיקה" - ישנה/חדשה?!" - הייתי שואל את "הרב עובדיה יוסף" החכם הבבלי הגדול מנוחתו עדן. היום הייתי שואל בלית בררה את "הרב אריה דרעי". הכי טוב לשאול את ראש הממשלה - בנימין נתניהו חברו של "טראמפ"...
משוררים ומחברי ספרים ישמחו לכל דיכפין שיאתי ויאכל - תורתם אמונתם. מחכים לקינוח - גלידת-פרווה ב- חמישה שקלים - זה מה שנשאר להם בארנק.
"כולנו יהודים וכל כך נחמדים
יהודים במאה אחוזגם השוורצע וגם הווזווז
לכולנו אותו אבא
מרומניה, אלג'יר וכפר סבא
ואם יש צרות ויש יסורים
אז כולנו שפה אחת מדברים
וכל ישראל, וכל ישראל
וכל ישראל חברים. "
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!