שלמה שפירא: "האהבה מנצחת" ל- "גליה אלבין", ידיעות אחרונות, 1998 בסיוע "יהודית רותם", ידיעות אחרונות -ספרי חמד, 1998 / הוא חייך אליה ממרום גובהו. "אז את טליה שוורץ המפורסמת?

שלמה שפירא

"האהבה מנצחת" ל- "גליה אלבין", ידיעות אחרונות, 1998 בסיוע "יהודית רותם", ידיעות אחרונות -ספרי חמד, 1998.

גליה אלבין היא אחת מנשות העסקים הידועות בארץ ומפורצות הדרך לנשים בעולם העסקים הישראלי, בעלת תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה, בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. אם לארבעה, פעילה ומעורבת בחיי הכלכלה והציבוריות הישראלית, יושבת-ראש בארגונים וולנטריים חשובים בתחומי הרווחה והאמנות, פועלת לקידום מעמד האשה בישראל.

בספר - הקדשה בכתב יד מ- "מיה ונתי" ל- "אמא נילי". פסח תשנ"א-1998 - "אמא נילי, גליה אלבין אמרה שמה שנתן לה את הכוח להמשיך (ולכתוב את הספר הזה) היא הכרת התודה לכך שהיתה לה הזכות לחוות אהבה כמו שהיתה לה...    איתך תמיד, מיה ונתי. "

פרק 39, עמוד 183 :    "זה בדיוק מה שרשם לך הרופא." צחקה דיתי. "את צריכה כבר מישהו, והוא מעוניין, אבל במקום לשמוח את עושה את הפרצוף של החיפאית הסנובית, הבת של היידי ארליך, אל תשכחי שהמצב שלך שונה עכשיו."     "במה הוא שונה?" הפגינה טליה התעניינות משועשעת, היא ידעה בדיוק מה דיתי עומדת להגיד לה, ולא כעסה.       "אל תשכחי שאת לא בת שמונה-עשרה -"     "ואלמנה עם שלושה ילדים - "    "נכון, איך ידעת שזה מה שרציתי לומר?"   "אני אינטליגנטית, עם סיפור חיים לא פשוט."    "נו, טוב, זה דווקא מעניין."    "ואי-אפשר לצאת איתי, כי מייד התקשורת מסתערת,"   "נו, יש כאלה שאוהבים את זה, במיוחד היפים. הוא נראה כמו דוגמן, פול ניומן כזה. וגם את די חתיכה, עם המטר שבעים וחמישה שלך..."      "תודה על המחמאה, דיתי, ומה אם יתברר שהכסף מושך אותו?"     "השתגעת, טליה? הוא רופא בכיר בבית-החולים!"    "זה לא אומר שיש לו כסף לפתוח קליניקה משלו..."    "את מדי פיקחית בשבילי, טליה.,    "ואת שוכחת שאני עוד עם יוני, עד הקבר.      היא פגשה את דוקטור ספי יזרעאלי בנשף התרמה למען מחלקת הפגים בבית-חולים איכילוב. דיתי הציגה אותו בפניה, וטליה נאלצה להודות בקסם המחשמל של הגבר גבה-הקומה ויפה-התואר. קומתו הייתה גבוהה אף יותר מקומתו של יוני, והוא היה גמלוני כמוהו, אלא נשא את מאה ותשעים הסנטימטרים על גופו בחן נונשלנטי. שיערו הקצוץ בנוסח חייל מארינס היה בצבע הדבש הכהה, ועיניו היו ירוקות וגדולות בתוך פניו המאורכות. הוא לבש מכנסים גזורים היטב בצבע חאקי וחולצה משובצת במשבצות קטנות כחולות-ירוקות. בתלבושתו הניחוחה וללא עניבה נראה צעיר וקליל לעומת הגברים הכבדים והמכובדים שמילאו את האולם...       הוא חייך אליה ממרום גובהו. "אז את טליה שוורץ המפורסמת? אי-אפשר לפתוח עיתון בלי לראות תמונה שלך או לקרוא עלייך משהו. אני מוכרח לציין שבחיים את נראית יותר טוב."...       "בעצם מה אנחנו עושים כאן ברעש הזה? בואי נצא החוצה. רוצה לשתות קפה בלובי?"